כרך של רומי · חלק כ״ד סימן נ״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והואיל ואתא לידן לא אוכל להתעלם על מה שהרב כנ"הג שם לעיל אות צ"ג הביא תשו' זאת במה שהביא מהר"מ אלבילדה באותה תשו' מהמרדכי וכתב הרב דביקש אחריה ולא מצאה לא בגטין ולא בסנהדרין ע"ש ואחרי המחי"ר לא דקדק יפה שהרי כתוב באותה תשובה וז"ל וכן כתוב במרדכי ז"ל בההוא מעשה שזכרנו לעיל ע"כ וקאי מהרמ"א על דבריו לעיל בעוד ב' דפים וז"ל מצאתי עוזר וסומך להדייא בהגהות המרדכי דקי' על מעשה שהובא שם דומה קצת לזה וז"ל ואפי' אם נתקיים השטר בחותמיו וכו' עי"ש ועל לשון הג"המ הלזה הוא שרמז ובאמת הרואה יראה דשם בקי' איתנהו כל הדברי' הללו שהביא מהר"מ אלבילדה ז"ל אות באות ודוק היטב וכן הוא הסכמת הרב זקן אהרן בסי' ב' ובסי' ד' באורך וברוחב והנה בסי' ב' ד"ד ע"ב כתב וז"ל א"כ עלה בידנו שמי שהוא חשוד שבא על הערוה פסול לעדו' וזה העד נהי שלא יהיה הנאמר עליו עדות להיותו עבריין מ"מ לעשותו חשוד ליכא מאן דפליג ובסי' ד' אחר שהאריך הרחיב מה ר"ל חשוד ומה ר"ל מוחזק סיים וכתב וז"ל ומעתה תבנא לדיננא דמי שהוחזק בעובר עבירו' אפי' אין עדים וראייה וטענה הוי רשע גמור ופסול לעדות שאם חזקה זאת יש לה כח לחייבו מיתה וכו' כ"ש וק"ו בן בנו של ק"ו שילקה על חזקה כזו ושיקרא רשע וכו' ולא שייך הכא לא קלא ולא ריננא דקלא אלא רינה דקלקלה מפני שהוכפלו ביה הצרות ע"כ:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.