הלא לעינינו מופלא שבסנהדרין הרב פ"מ מ"ב סי' ב' שהאריך הרחיב בפרט מחלוקת זה שבין מרן ומהרימ"ט ז"ל וששורשו פתוח בראשונים הרשב"א והר"ן אי מדמינן עידי קידושין לדיני נפשות ומבטלינן העדות גם בהכחשה שבבדיקות או מדמינן ליה לד"מ ומוקמינן העדות אפילו הוכחשו בבדיקות עד שעשאו ס"ס כיעו"ש בד"ח ע"ד ועכ"ז כשלא נתקררה דעתו לעשות ס"ס נגד דעת הרשב"א ורבים אשר אתו כתב וז"ל אף אתה אמור דאכתי מטעם הכחש' עידי הקידושין בעצמם הנז' יש צד להקל אפילו לשיטת הרשב"א וזולתו דעידי הקידושין לד"מ מדמינן להו דאם הוכחשו בבדיקות לית לן בה מ"מ היינו היכא דהכחשתם מצינן לתלותו בטעות כגון אחד אומר בב' לחדש ואחד אומר בג' לחדש דעבידי אינשי דטעו בקבועא דירחא או בעידי חזקה כגון אחד אומר אכלה חטים ואחד אומר אכלה שעורים דעבידי אינשי למטעי בין חטים לשעורים אבל בין חטים לקטנית דלא עבידי דטעו קי"ל מצטרפין דכיון דהעדים מכחישים ז"לז וכו' ואף שלדברי שניהם החזיק המחזיק מ"מ כיון דהא מתכחשי בפרט האכילה בין חטים לקטנית דלא עבידי דמטעי בכה"ג א"כ חד מנייהו שקורי משקר בודאי א"כ היאך יעלו ויצטרפו שניהם גם יחד באותו עדות:
כרך של רומי · חלק כ״ד סימן כ״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.