כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ק״ז

אלא דהוצרכתי להאריך וליסד הסעיף האחרון הלזה פן יטעה הטועה בלומדו ספר תשו' חיי אברהם קובו דכ"ב ע"א שכתב וז"ל ואם יהיה ההלכה כמ"ד דחוששין אנו מתירין אשת איש לעלמא להרבות ממזרים ח"ו ולא אמרו אדם מעולם מה שאין כן אם אנו מחמירין לחוש לקדושין ולהצריכה גט לא נפיק חורבא דאם מפני שאנו אוסרים אותה לכהונה מאי איכפת לן אם לא תנשא לכהן תנשא לשאר עדת בנ"י ולא מפני זה נסתכן בעצמנו להתיר א"א לשוק עכ"ד הצריכים לענינינו וא"כ יאמר האומר הרי דאית לן רב מובהק אחרון דלא רצה להכניס עצמו בספק מפני ענין זה שהוא פוסלה לכהונה וכמה לא חלי ולא מרגיש ומפיו לפידים יהלוכו נגד הרב שכנגדו הוא הרב מוהרש"ק בעל עולת שמואל שרצה לפוטרה בלא גט כי ע"כ דברי האגרת הזאת הוכרחתי להראות לכל באי עולם כי רחוק נדון שלפנינו מנדון הרב חיי אברהם כרחוק מזרח ממערב וכמעט תמהני לפי ערך נדונו איך לא כילה חמתו להצריכה גט מתורת ודאי קדושין ומה ענין פיסול לכהונה לנדונו תסמר שערת בשר הפוסק בהשקיפו חצי השקפה בנדונו שהיו קדושין גמורים כב' עדים כשרים ובמטבע שטבעו חכמים כדמותו הרי את מקו' לי בט"ז כדת משה וישראל ושניהם ראו נתינת הטבעת ושהנערה קבלתה אלא שתכף הלכה ולא ראו אם השליכה הטבעת והרב מוהרש"ק ז"ל ראה לבטל הקדושין מפני שהעד האחד היה קרוב ג' בג' והעד הב' היה שותף להמקדש וגם היה שונא לאב המתקדשת שנאה מחמת שהיה אבי הנערה פרנס העיר וענש אותו על שיצא פעם אחת העד משורת הדין וגם מפני שעברו על החרם וההסכמה שלא לקדש כ"א בפני עשרה וגם מפני שנתקבל העדות שלא בפני בע"ד אלו הם עיקר הטעמים שעליהם היה סומך הרב כמוהרש"ק ז"ל לבטל הקדושין ושלא להצריכה גט ואחר שזאת היתה עיקר סמיכתו מעתה משביע אני להקורא הנעים שיפשיט בגדי הקינטור מעליו וישיבני דבר האם אין כל האמת עם הרב חיי אברהם וררב באר מים חיים מוצירי ח"א סי' ט' ששפכו כלי זעמם על המתירה בלא גט מאריה דאברהם! איך מפני טעמים חלושים יתירוה בלא גט? שהרי ענין ג' בג' כל הפוסקים פה אחד מכשירים אותו וענין שותף ושונא על אופן משפטי כזו מעולם לא נשמע שיהיה נפסל לעדות שום אדם מישראל וגם ענין שעברו על החרם וההסכמה אין לך פוסק שלא מילא את ידו להורות שלא מפני זה נפסלו העדים וגם מפני שקבלו העדות שלא בפני בע"ד כותלי ב"המד יוכיחו דיש להקת פוסקים גדולים רבים ונכבדים דכיון דהוי לאפרושי מאיסורא כ"ע בעלי דבר נינהי ומקבלים שלא בפני בע"ד וכ"ש בדיעבד ואחר שבעדות גוף הקדושין ריח ספק לא עדת בהו כי כיוונו עדותם ולא הוכחשו כלל לא בנוסח הקדושין ולא במסירה מיד ליד וכיוונו עדותם הדיק היטב אלא שהאחד נסתפק שמא לא ראתה את העדים והאחד החליט שודאי ראתה אותם היעלה בדעת אופן קדושין גמורים כאלו לפוטרם בלא גט ע"ד ודאי שפיר הרב חיי אברהם הוציא מפיו מילין קשים כגידים לומר שאם אנו מתירין אותה בלא גט מטעם שלא לפוסלה לכהונה הא ודאי שפיר היו מרבים ממזרים לשוק ח"ו היעלה בדעת להתיר אותה בלא גט אחרי דבגוף הקדושין לא נפל בהו שום ס' והעדים היו כשרים לדעת כמעט רוב הפוסקים מפני טעם קלוש זה שלא לפוסלה לכהונה והרי עיקר הדין זה לא אמרו מוהר"מ אלא בדין קדושי ע"א דיש בו למעלה מפ"ה פוסקים גדולים שאומרים שאין חוששין וא"כ דיו לבא מן הדין להיות כנדון רצוני לומר דינו שנלמוד מפסק דינו של מוהר"מ הלזה דין שוה לו בכל והיינו קדושין שלדעת רובי הפוס' הם בטלים ומבוטלים לא קדושין כנדון הר' חיי אברהם שכמעט דעת כל הפוסקים הוא בקיומם הס כי לא להזכיר ולזה אתה תראה שכל כך מחו אמוחא להאי פיסקא דדינא בשריותא דההיא איתתא רבני שאלוניקי ושירון של אותו זמן עד שהרב מהרש"ק לא העלה פסקו בספרו עולת שמואל כי לא היה כח להעלותו על מזבח הדפוס ויפה עשה לעמור עליו ולבערו מן העולם אשריו ואשרי חלקו ולא גדול היה מרבא שאמר בפומבי עצום דברי' שאמרתי אליכם טעות הם בידי וכך דרכם של ת"ח רשומים אשר יראת ה' היא אוצרם זכותם יגן עלינו ועל זרענו וע"הז אכי"ר: