כרך של רומי · חלק כ״ד סימן א׳

הוה עובדא פה נא אמון יע"א שהר' אברהם משולם הי"ו מיחידי אנדרינופולי יע"א זה זמן שבא לשכון כבוד פה העירה יע"א וקבע סחורתו פה ולו בת יחידה שמה רח"ל ה"מ בכורה וילך האיש הלזה הלוך וגדל ועשה פירי קרנא בעיניה בגדר בנוני נכבד. ויהי היום ראה עיניו בחור אחד שמו אברהם בן בנימין רודריגיז נר"ו ויביאהו אל ביתו ואל משכן סחורתו ויהי לו לנאמן בית וכמעט כל אשר לו נתן בידו ולימים עוד רוח אחרת עברה את האיש אברהם הלזה מפני איזה סיבה הידועה לו ויאמר אל הנער לך בני אל חדר הורתך או הקרובים אליך כי לא טוב הדבר בעיני להיות אצלי מן האגף ולפנים לשכב אצלי ויעש ח"ש עמו מכל הזמן אשר שרת אותו ויתן לו עשרת אלפים גרוש לפי חשבון שמושו בבית ובחנות וילך הנער אל קרובי אביו וישב שם. ויען דהנער הזה נראה שמקדם קדמתה נתן עיניו בנערה היא בתו של הר' אברהם הנז"ל ובממונו כי היא יחידה ואפשר ג"כ שאיזה רמז או דבור שמע מאביה הר"א הנז' כי לו תהיה לאשה וכהרף עין ראה עינו כי הפך לבו לשנא אותו ואפשר לפי דעתו על לא חמס בכפו ע"ז גם הוא עשה בערמה ויהי היום שבת היה של חו"המ של פסח התרי"ח הבוקר אור קודם תפילה יצא מביתו אדעתא ללכת לב"הכ ויהי בדרך וימצא שני אנשים האחד שמו יוסף הכהן מאר"ץ רבה יע"א והב' אהרן מנצור מדמשק יע"א ויתנכל אליהם לפי דברי העדים ויאמר אליהם אנה תלכו לב"הכנ פלוני שמאחרין לצאת לכו ונלכה בישיבת החכם פ' ששם מאחרין לבא וממהרין לצאת מפני שאין מעלין לס"ת כי אם חובת היום ושאר טעמים והם נתפתו והלכו אחריו ובעברם דרך פתח חצר הר"א משולם הנז"ל אמר להם עמדו פה בפתח החצר מן האגף ולפנים עד שאביא הטלת והספר שהנחתיו מזה זמן בבית הר"א הנ"ל והאנשים לפי דבריהם בתם לבבם עמדו שם וממתיני'. אדהכי והכי ראוהו יורד מן המדרגות והנערה בת הר"א הנ"ל בידו והוציא מחיקו טבעת וקדשה כאשר יתברר לקמן בגוף העדות וחקירותיו ודרישותיו כהוגן וכתחז"ל: