ה' המקצוע הה' והוא המחלוקת הגדול העצו' והנורא בין הרשב"א בתשובות סימן ת"א ושאחריו נגררו רבני האחרונים ובין ר"י בעל התוס' והר"אה ואו"ה והאגו"ר והמשאת בנימין ורבינו בצלאל בפ"ק דכתובות וגליון תוס' בב"מ דח"י והט"ז והש"ך. שלדעת הרשב"א ורבני האחרונים הנגררים אחריו הוא אפילו שהס' הא' הוא איסור מן התורה עכ"ז מתרינן בס"ס ולדעת ר"י בעל התוס' וכל הקדושים הנ"ל הוא דכל דהספק הא' אסור מן התורה הו"ל כודאי איסור ולא מהני ביה ס"ס. ועד אחרן הגאון בעל פני יהושע בשי' לכתובות ובקונ' אחרון ד"ד ע"ג הרבה להשיב בראיות לאלפים ולמאות ושפך כאש חמתו על מאי דמקלינן בס"ס והגאון המפורסם מאריה דארעא דישראל מרן זקני אור היר"ח זלה"ה בס' הנורא חקרי לב חיו"ד ח"א סימן ק"ל. הגם כי מילא את ידו לדחות כל ראיותיו עכ"ז כתב וז"ל הכלל העולה דאין בדברי הראשונים גילוי להתיר ס"ס באתחזק איסורא שדברי הרשב"א סתומים ואין בירור בדעתו אך כבר נתבאר שהאו"ה וכו' וכו' כולהו דעתם לאסור וגם הרב פני יהושע הרבה בראיו' לאסור ועם שכבר העלתי מה שיש להשיב על כל ראיותיו מ"מ אשינוי לא ניקום ונסמוך להקל באיסורים עכ"ד יעוש"ב וברוחב ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת הרי איסור אשת אח לפנינו ואתא קרא ונתקו ליבום ואתו חגי זכריה ומלאכי והחזירו איסור אשת אח לאיתנו הא' ע"י צרת הבת נמצא דהספק הא' ס' איסור תורה אי פוגע באשת אח או לא וא"כ מי יכניס ראשו להתירה בס"ס נגד כל הני רבוותא הנז"ל. ואם עד אלה יתעקש המתעקש לומר דצרת הבת היא דרבנן וכיון שמת בלא בנים הרי אין איסור אשת אח לפנינו כי אם ספק צרת הבת דרבנן. לזה נאמר לו שכדי לברר לו דבר זה אם הוא דרבנן או דאורייתא צריך אריכות ויגיעת בשר (לבד יסתכל המסתכל דאיסורי מצוה ואיסורי קדושה חולצות ולא מתיבמות כמבואר ביבמות ד"ך ומתבאר שם בסוגיא דחייבי לאוין גרידי מדינא מתיבמות אם לאו משום דגזרינן אטו ביאה שניה והטעם דקי"ל אתי עשה ודחי ל"ת וחייבי לאו ועשה כאלמנה לכ"ג מן הנישואין מד"ת לחליצה דמיא ולא ליבום כקי"ל אין עשה דחי ל"ת ועשה (ועיין להרב פרשת דרכים דרך המצות ח"ג ועיין שער המלך פ"ו מה' יבום הל' י"א ואנו בעניותינו יש לנו אריכות דברים ע"כ) ואחרי ראותו את כל הנשתוון בעיניו יראה גדול כח צרת הבת דאינה חולצת ואינה מתיבמת ודי לו) אבל נאמר מי זוטר מגזרה דרבנן שכתבו התוס' בנדה דל"ג ע"ב ד"ה ורמינהו כי רבנן בגזרותיהן החמירו אפילו בסוף סימן כיעו"ש ובזה לא ימצא מענה להשיב:
כרך של רומי · חלק י״ח סימן נ״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
