זו בלבד לא יכולתי להלום מה שראיתי למורנו הגאון מהרי"ט אלגאזי ז"ל בס' הל' יו"ט על מתני' דבכורות הנ"ל ד"ט שהביא דברי הרא"ש ז"ל הנז"ל שכתב דאפי' בס"ס של פטר חמור מפריש טלה כיון דלא מפסיד מידי חייב לתקן ע"כ ע"ז הקשה הרב הנ"ל ז"ל דא"כ קי"ל בעלמא דבשאר ח"י טרפיות אף לכתחילה אין צריך לבדוק ומאי שנא מהכא יע"ש שהאריך ועתה מקרוב ראיתיהו שנדפס מחדש בפרסבורג ברב אלפס ח"א והניאני ואשר לא טוב עשו המדפיסים שחיסרו המפתחות מן ההדפסה זאת שארי להו מארייהו כי חסי"ר עינ"ן ואחרי המחי"ר מגודל עיונו ובקיאותו לאו שמא מתיא ולפי דבריו תקשי ליה בהאי דקי"ל כרבנן דר"מ גבי יבם קטן וקטנה דס"ל יגדלו זע"ז ולא חיישינן שמא ימצאו סריס או אילונית הרי דסמכו ארוב ולא חיישי למיעוטא לעשות תיקון שלא יגדלו וע"ז כיון דלא מפסדי מידי אם יהיו פרושים עד שיגדלו אלא לאו מאי אית לך למימר כי שם ביבם קטן וקטנה שניא היא דלא אתיליד בהו רעותא וע"כ ודאי סמכי' ארוב דעלמא ויגדלו זע"ז ולא חישינן. וכן בשאר טרפיות דלא אתיליד בהו רעותא ודאי סמכינן ארוב דעלמא ולא מטרחינן לבדוק אבל כאן בס"ס של פטר חמור שהרי אתיליד בהו רעותא בכולם שהרי השכים לבקר ומצא שילדו חמוריו בבת אחת ולא ידע אי קדים וכיוצא ובכל אחד ואחד אחת מיני אלף ספיקות הוא בכור ודאי וע"ז ס"ל להרא"ש דודאי צריך להפריש טלה לעצמו וכד דייקת שפיר זהו עצמו מחלוקת הרמב"ם והגאונים בפ"ב מה' חמץ ומצה ה' ט"ז בב' חצאי זתים אחת בבית ואחת בעליה דסלקא בתלמודא בתיקו ופסק הרמב"ם לקולא והגאונים הו"ד בהגמ"י שם כתבו דכל תיקו דאיסורא לחומרא ואפי' בדרבנן כיעו"ש וע"פי האמור הנה נכון דעת הגאונים והוא סברת הרא"ש בס"ס של פטר חמור. והטעם דכיון דאתיליד בהו רעותא בבית ובעליה והא איכא חמץ ודאי באחת משתיהן והס' אינו בא לאוסרם איסור עולם כי אם לתקן הדבר בבדיקה כמו התם דתתקן ע"י הפרשת טלה ודאי מחיבינן לבדוק כיון דלא מפסיד מידי למה לא יתקן ייחפש אחריו ויבדוק כדין לצאת מכל מין ריח ספק כס' הרא"ש בס"ס של פטר חמור לא נופל דבר והוא ברור כשמש כי יש לי הרבה ראיות לדבר זה עם כי ממקומו הוא מוכרח עכ"פ תשורה ה"ן להביא סבא מינייהו והוא מה שסילקו הרי"ף והרא"ש בפ"ק דחולין בהא דקי"ל רוב מצויין אצל שחיטה מומחים הם וכנגד זה קי"ל בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת והם תרתי דסתרן ותי' דבלא אתיליד רעותא מהני רוב ובאתיליד בהו רעותא מהני חזקה עי"ש וחפץ היתי להאריך עוד בסוג זה ובכל הסוגים הללו אבל כבר מלתי אמור' כי אין אני בן חורין:
כרך של רומי · חלק י״ח סימן נ״ה
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
