כרך של רומי · חלק י״ח סימן נ״ג

ועוד ראיה לכל האמור ובפרט לדברי רבינו ברוך ז"ל מאותה דפ' החולץ דל"ז ע"ב הרי שבא על נשים הרבה וכו' נמצא אב נושא בתו ואח את אחותו ונתמלא כל העולם כולו ממזרין וע"ז נאמר אל תחלל את בתך להזנותה ומלאה הארץ זמה ע"כ והנה כבר ידעת שדבר זה הוא מדרבנן שהרי כל מוני המצות לא מנו מצות ל"ת זאת דאל תחלל וגם הרמב"ם בפט"ו מה' איסורי ביאה הכ"ט כתב ואמרו חכמים וכו' כיעו"ש וכ"כ הרמב"ן ז"ל בתשו' המיוחסו' סי' רפ"ד בתשו' התר הפלגש הידועה כתב וז"ל שלא נאסרה אשה לישראל בזנות אלא ממדרשו של ראב"י היא אותה דפרק החולץ נמצא אח נושא את אחותו ואב נושא בתו ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה עכ"ד הרי דגם להרמב"ן ז"ל ס"ל דהוא מדרבנן זהו מה שנראה לפום ריהטא כי איני יכול לחפש הדק היטב גם הפנאי אינו מסכים לעמוד על מחלוקת הר"מ והרמב"ן ז"ל בלאו דלא תהיה קדשה שהוא ענין בכ"ע ודוק כי קצרתי הרבה וא"כ בואו ולא נאסור אשה בזנות לישראל מאי אית לך למימר שמא יבא לישא את בתו אנא אמינא לך דבו בפרק אני מתירה לו כל אשה שתבא לפניו בסתם! בזה האופן זאת הנערה הנצבת אימא רוב כשרים היו אצלה ומיעוט הראוין להיות קרובין אצלה ואי אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובה פריש ואי אזלא איהי לגביהו דילמא הלכה אצל רוב כשרים. וממילא הנערה הזאת אינה בתו או אינה אחותו וכדכתב רבינו ברוך ז"ל על אותה דפ' עשרה יוחסין דע"ג והכא ליכא לדחויי מה שדחה מוהרימ"ט שם בסי' ג' ודוק ג"כ אין לדחות כמו שדחה מוהרימ"ט ז"ל בההוא שרקפא בטוענו דאין לנו להתיר קודם שיגיע הס"ס לידינו כיעו"ש וא"כ גם הכא ידחה הדוחה לומר איך נתיר זנות אשה פנויה לישראל ועדיין לא הגיע אפי' חד ספיקא לידינו אבל הא ודאי בורכא היא דהתם שאני דאיסור דרוסה איתיה בעולם וע"ז דין הוא שלא נתיר אותו אם לא אחר דאתילידו ביה תרי ספקי שלמים אבל הכא מאן נימא לך דתאסור דבר המותר משום העתיד והלא בעתיד אם יבא לידך בלאו הכי מותר מטעם ס"ס אלא לאו כדאמרן דבכל דבר דפגע באיסור קדושת הגוף כגון הא שמא יבא לגלות ערות בתו או אחותו אפי' באלף ספיקות חיישינן להו ואסרינן לה אותה אשה הפרטית בזנות כיון דאיתיה בתקנתא בהיתר הנישואין וגם ראיה זאת לפום ריהטא כאשר צבי רץ כדרכו ממש נ"ל ראיה מהימנא ודוק: