כרך של רומי · חלק י״ז סימן כ״ט

הד' הוא הרב ר' אהרן הלוי ברצלוני בס' החינוך במצות ל"ת וז"ל מצוה כ"א שלא לבא על ב' אחיות כלומר שלא ישא אדם ב' אחיות ביחד ולא אפי' זו אחר זו בחיי הראשונה ואפי' גירשה לראשונה שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לשון צרה כדי שלא תעשה צרה לחברתה בחייה בא ולמד שאפי' גירש לראשונה לא ישא אחותה וזהו לשון בחייה כלומר כל זמן שהיא בחיים אבל אחר מות האחת אין ספק שמותר לישא האחרת דהיינו שאמור הכתוב בחייה וכן השוכב דרך זנות עם האחות אחר שנשא הראשונה או קדשה ג"כ בכלל האיסור כי בנישואי הראשונה הקפידה תורה משרשי ענין עריות כתבנו למעלה מה שידענו ועוד לבי אומר לי בענין זה שאסר הכתוב לישא ב' אחיות כי אדון השלום יחפוץ בשלום כל בריותיו וכל שכן אותן הבריות שהטבע והשכל מחויבין להיות שלום ביניהם ולא קטטה ותחרות תמיד כל היום דיני המצוה מה שפי' חכמי' ז"ל שאחות אשתו נק' בין אחותה מאמה ובין אחותה מאביה מן הנישואין בין מן הזנות ופירשו ג"כ שהאיסור יחול מכוון שיקדשנה וכדמשמע לן לשון קיחה באשה לעולם כמו שאמרנו וכו' ונוהגת אזהרה זאת בכל מקום ובכל זמן והעובר עליה ושכב עם אחות אשתו בין ע"י נישואין בין דרך זנות בחיי הראשונה אם במזיד חייב כרת ואם עדים והתראה לוקה ואם בשוגג מביא חטאת קבועה וכו' ומכל מקום אין אשתו דהיינו האחות שנשא ראשונה אסורה עליו מפני נישואי שנייה או זנתה אלא אשתו מותרת לו וזאת השנית תלך לה ואפי' נשאה ע"י חופה וקידושין אינה צריכה ממנו גט שאין קידושין תופסין בעריות להצריכן גט אבל מ"מ מתחייב העושה בהן מעשה הקידושין שהתורה אמרה לא תקח ומשמע לשון קידושין ואע"ג דאם עבר ולקח כלומר שקידש לא מהני ליה כלומר שאינה לוקחתו לשום דבר ואינה צריכה ממנו גט מכל מקום נתחייב בכך כמו שאמרנו וזה הדין אינו באחיות לבד אלא אף בכל שאר עריות הוא שאם נשאן בחזקת היתר ונמצאו שהם עריות שאינן צריכות גט מן הטעם שאמרנו שאין קידושין תופסין בעריות וכו' עכ"ד הצריכים לענייננו הא ראית מגדול מוני המצות שכולם דעת אחת להם במצוה זאת ובפרט רבינו הרא"ה שבירר הדברים כשמלה כמנהגו הטוב הפעם אודה את ה' אשר כמעט כונתי לדעתו בהרחבת הדברים בשורשן כמו שכתבתי בזמן היותי חכם בלי ספרים: