כרך של רומי · חלק י״ז סימן ב׳

תשובה עלי לבי דוי משה אמר וי כי הן בעוון זה חמש שנים מיום בואי הנה לרעות ביעקב ראיתי שערוריה תאניה ואניה מראות המאורע המר הנמהר והרע וכמה אלפי פעמים עמדתי בכל כחי אני ומע' הממונים לדבר להם קשה לתוך רכה להבדיל החטאים האלה בנפשותם ולא עלתה בידינו והן בעון לא עברו ימים מועטים והקול נשמע כי היתה הרה לזנונים מהרשע מרדכי מוסקאטו גיסה. וביום אחד עשר לח' שבט התר"ט ילדה בן ונטפלתי בענין הדק היטב וראיתי שהיה ממזר ודאי מבלי שום ריח ספק כאשר כתוב אצלי בארוכה מאותו זמן גופא דעובדא כולה מיום הולדו עד יום מילתו ועד יום מותו הכל באורך וברוחב הדברים הרעים שארעו. ואחר שנעשה אותי הפומבי העצום חשבנו בדעתנו שבראותו כי אין תקומה עוד להתחבר עם הרשעה הזאת כי ראה וגם אמרתי לו בפי': בזה הלשון רשע! דע לך שאפי' אם מאה בנים תוליד מהנבלה הזאת כולם יהיו נסקרים בסקירה אחת ומשפט אחד יהיה לכולם וממזרים יהיו ואסורים לבא בקהל א"כ דע מה למעלה ממך ועברו איזה ימים ומת הממזר (ברוך שעקרו ולא נתערב זרע ממזרים בתוך קהלתנו) והוא הרשע היה מראה עצמו כאלו פירש ממנה זמן מה ולימים עוד חזר הרינון בכל העיר עשרת מונים מכל אשר היה לפנים דבר פלא עד שבאו לפני אחיה וקרוביה להשתדל להבדילם בכל כחי ואני ומע' הממונים נטפלנו לכתוב אל השרר' על דנא פתגם והן בעון לא עלתה בידינו ולא כלום כי הזונים האלה הובילו עידי שקר אל השררה להעיד כי הם פרושים זה מזה וכאלה רבות מכלות עינים ומדיבות ונפלינו אני ועמי פלא עצום איך נתקבלו דבריהם. ואמרנו יהי מה לבד שלא יולידו ממזרים בתוכנו מה בידינו לעשות אם אין דברינו נשמעים? והן בעון לא עברו ימים במספר ונתודע כי פעם אחרת היא הרה לממזרות ובכינו לקשה יום על מאורע רע ומר שחל להיות בחשבוננו ואדהכי והכי נסעתי לחמי ויטי"רבו יע"א להתעסק ברפואות כי אין בעון אין מזגי שוה ועדו עלי כמה חלאים השתא קשיא דרישא ולמחר כריסה ושאר הגוף נגוע ומוכה ה' ירפאני רפואה שלימה. ובעודי שם הגיעני מכתב מע' הממונים הע"י מודיעים לי שבהשתדלותם והשתדלות אחיה עלתה בידם ונתנו אותם בבית הסוהר אבל צר להם מאד משמועות אשר לא טובות אשר מפזרים בני בליעל כקוץ מונד כולהם מקרוביהם באמור שידם על העליונה ושנתברר להם שהשררה יזכה אותם ויכריח אותנו לתת גירושין לראשונה כדי לקדש השניה וכאלה דברים רעים ומרים אשר תצלנה ב' אזנים וע"ז חילו פני שאכתוב להם שורשי דין זה. ואני עם שהייתי שם חכם בלי ספרים כי לא היה בידי כי אם ס' הב"ד ותו לא עכ"ז לא נמנעתי עצמי מלהשיב תשובה נצחת בנויה על פשטיה מקראות דוקא וכתבתי להם שלא יחושו כלל ועיקר כי כל הקולות שנשמעים הבל המה מעשה תעתועים ולא יטו אוזן לדבריהם ויתחזק לבכם לרוץ לפניה' וכשחזרתי לחטו"ל לא שלותי ולא שקטתי לברר הדברים כשמלה באר היטב גם מספרי קבלתינו כאשר נאות לאיש ישראלי שאין לנו לפסוק דינים מתוך המקראות כי אם מתוך ספרי תורתנו שבעל פה וזאת התעודה בישראל וע"כ הנני בא לסדר דברי כאשר נפלו והיינו שמתחילה אני אביא התשובה שהשבתי להממונים הי"ו מויטירבו יע"א הבנויה על פשטי המקראות ואעתיקנה כמות שהיא ואחרי כן אני אבוא אחריה ומלאתי את דבריה בראיות ברורות אמרות טהורות כתובים על ספרי המשפטים והתורות.