כרך של רומי · חלק י״ז סימן ט״ו

ואחרי שיתברר לכם ממוני הזמן וטובי העיר הי"ו שענין זה הוא בהי"ר כשחקים כמו שאתם שומעים לא נופל דבר ושכל חכמי ישראל בכל מקום שהם לא יוכלו לנטות ימין ושמאל כי אחת היא תורתנו אחת היא קבלתנו אחד הוא הגיון לשוננו למקצה הכדור ועד קצהו אחר כל זה מה תעירו ומה תעוררו? ולמה ירך לבבבם? אחרי שמלכותנו האדירה הזאת לא תחפוץ בשום אופן להעביר אותנו על דתנו ואיך יהיה זה? אחרי שיתברר לה (ר"ל אל המלכות) שדעת כל חכמי ישראל בכף מאזנים לאסור נישואין הללי ושאפי' יבא עליה בדרך זנות בניה ממזרים גמורים ואסורים לבא בקהל איך אפשר בעולם שיחייב אותנו להניח לתת לה קידושין תוריים ויולידו בנים ובנות בנותינו ויתערב זרענו עם זרע ממזרים ואפילו שהוא נגד קבלתנו רצוני לומר שלא יהיה דבר מפורש בתורה כי אם בקבלה? זה לא יחשוב אנוש כי מה לנו ולפירושים אחרים שאינם מקובלים מאומתנו וכבר כתבנו כי תארנו אשר לא ימחה לעולם ועד הוא ישראלים פרושים בעלי ברית הישנה וביאור הקבלה. ומי יחייב הרשעים האלה הנואף והנואפת שישארו כדת משה ויהודית בינינו שלא כדעתנו שהוא דעת תורתנו וקבלתנו ויבא זר בתוכנו לפסול זרענו המוזרע בכשרות לדעת חכמי ישראל? יעשו מה שלבם חפץ ויצאו לחוץ ויתנצרו או יתחמדו או יבחרו להם דת כטוב בעיניהם ואל יבואו לבלע את הקודש בתוכנו בשלמא אם היה עון אחד בחילול שבת ומאכלות אסור להכעיס שהם ב' עונות חמורים המוציאים העובר מכלל ישראל נוכל לומר כיון שהם ב' עונות אפילו שחמורים בעינינם אין יד אחרים באמצע ר"ל שאינו מגיע הנזק כי אם לעצם העובר ולא לזולתו נאמר כיון שאין ידנו גוברת והמלכות אינה נותנת יד לענוש את הרשעים אין אנחנו מחוייבים ליכנס בסכנה בשביל זה ונאמר הוא רשע בעונו ימות ואנחנו את נפשינו הצלנו אבל כשהענין הוא ענין שנוגע לכללות אומתנו כנדון הלזה שמוליד ממזרים בתוך קהלתנו ולמחר מתערבים קהל ממזרים בתוך קהלתנו ותחזור בר מינן! לא יאבה ולא ישמע קהלתנו פסולה ובאסור איש באחיו מאחינו בני ישראל שבעיירות אחרות הא ודאי נצעוק בגרון אי שמים!! ומחוייבים למסור עצמנו וגופנו על זה בלי ספק ובלאו הכי אין אומה ולשון שולטת בנו לחייב אותנו דבר נגד השכל ונגד הדת חלילה לא תהא כזאת בשום מלכות חסידה ובעלת אמונה כ"ש במלכותנו זאת אשר היא מעיין מקור מים חיים אשר כל המלכיו' האדירות אשר בחלק האיברופא מבארה ישאבו מעייני ישועת דתם ואמונת':