כרך של רומי · חלק ט״ז סימן ל״א

מה נמלצו גברו גם עתקו מאד עמקו כל מילי דמרומה עצמו ראשיהם ואלה אלופיה"ם שלשת אלפי"ם מתוקים מדבש ונופת צופים שרשן ועיקרן מתורתו של הר"ן ז"ל צדיק כובר"ן פריש לן מר (אחרון שבהם הרב עצי ארזים בסימן י"ז ס"ק דק ואשכח סימא תותיה כותיה דמ"ר) (אמר הפוסק ס"ט אפריון נמטיה להמלך דוד נר"ו שמצא תנא דמסייע לן ותל"ית שאני הדל באלפי הרחבתי הדיבור ובררתי הדברים יפה יפה עד שלא נשאר ריח ס' בדעת רבינו הר"ן ז"ל). ועילא מנהון אזכיר תהלות ב' נקודות הכסף אחריהם עולות אתקשו למעיינות חכמה נטפו מר אחת היא נקודה תוריית שמה כי שם נגלו תעלומות תכמה לברר וללבן ולאשר כל הנמצא כתוב בפנקס העיקרי שבאוספיד"אל כי הוא זה כתב מסל"ת כשר ומכושר עשוי ורצוי באמת וישר הכי אמר מר ושניה לה תורה חוזרת שמה שפרה שמשפרת הכתב והמכתב אשר כתב וחתם ושלח הכהן הנצרי עם היותו עשוי ע"י שאלה כי כן מעשהו בחו"ל אינו אלא העתקת דברים כתובים הבאים בספר העיקרי ומנייהו תסתיים שמעתתא תשבחתא ונחמתא התר אגודות ההיא איתתא דאשתכח"ת במררת"א ונחה שקטה בעיתותא דדוד: