חוות יאיר · חלק צ״א סימן ה׳

ובכל מה שכתבתי לא פגעתי ולא נגעתי בענין סוגיא דפרק מי שאחזו בפלוגת' דלי ולא ליורשי ומה דאתמר עלה בדיני ממונות מפוסקי הלכות (ובחדושי חדשתי שני דיני' אמיתי' בענין ההוא חדא דדוקא בתנאי שמתנה איש עם רעהו דדרך המתנה תנאי להקפיד על כל היוצא מדקדוק לשונו כמו שמדקדק בגוף התנאי לכן י"ל דדקדק באמרו לי או תתן. מש"כ במוכר לחבירו בית בעד מאתיים שיתן לו מיד או אחר שנה ונגמר המקח בקנין ושטר ומת מוכר או לוקח דהמקח קיים והמעות הם חוב על הלוקח מה לי הם מה לי בניהם ולכך אפי' עבר ז"פ ולא נפרע המקח קיים מש"כ בתנאי ואעפ"י שהדבר פשוט צריכנ' למודעי הציל מטעות הדיוק בזה דתת"ן ול"י. ונ"ל עוד דדוקא בדברי התנאי עצמו מש"כ בדברי המעשה וזה מוכח ממ"ש רשב"א והוא הג"ה שבסי' רמ"א שדה זו נתונה לך וכו' דבניו נותנים ולא דייקינא לך ולא ליורשך מיהא י"ל דהתם מיירי כשכבר החזיק המקבל בשדה דאל"כ ודאי אמרינן לך דוקא כדק"ל בנכסי לך ואחריך לפלוני ומת פלוני בחיי ראשון דזכו יורשי ראשון כבסי' רמ"ח ס"ג וה"ה בנכסי לפלוני ואחריו לך ומת בחיי פלוני ודוק היטב.