חוות יאיר · חלק פ״א סימן ט׳

ומ"מ תיקון חדש בעי דכל קמי דלא יתאספו יחד וישנו המנהג הקדום אפילו עבר זמן התיקון הראשון וגם יש איזה התחדשות הגורם מ"מ המנהג הקדום קיים ומ"מ צ"ע מדין שליח צבור דבהגה' ח"מ ס"ס של"ג וע"ש בש"כ במקור הדין ההוא וגם שם חדשתי דברים נכונים בג"ה וכה"ג מצינו בתנאי ותקנה ב"ד ששריר וקים אפי' נתבטל הטעם כפירש"י פ"ק דביצה ד"ה וע' תי"ט פ"ה דמעשר שני מ"ב. והנה לפי לשון השאלה דשאילנא קדמייכי הוא מאי דסיימנו דכבר היה תיקון ומנהג שיתן היוצא מן העיר כדי ערך נתינות ג' שנים ועתה יבקשו כפי ערכו וחלקו בחובו' שנתחייבו הקהל ולכן היה נראה לכאורה שהדין עם הקהל והיכולת בידם לשנות כרצונם אחר שנתחדש הדבר שנכנסו לחובות וראיתי אני שטוב ויפה התיקון האחרון מן הראשון כי התיקון הראשון אין לו שורש וענף לא מגמרא ולא מסברא כי לפי המשך לשון השאלה לא היו הקהל חייבי' רק סך קטן למבראשונ' וא"כ אין להקהל על היוצא רק לפי ערך מעט ההוא. מש"כ תיקון הנח' היוצא אחריו כדי חלקו בחובו' הוא מיוסד ע"פ הסברא הנכונה דשותפין נינהו בני העיר אכן בתנאי שהחובו' נעשים בהיו' זה היוצא בתוך העיר.