והנה שטר הנ"ל הוקם על בעת חתונת כמר לוי שקבע דירתו עם זוגתו בכפר ודחקתו השעה וירד מטה מטה ולוה משמעון חמשים זהובים ועל זה עשה שטר לשמעון בכא"ה ובאו"ב אחר כל אלה כמה שנים נשתדך כמר נפתלי ודבר באשתו וקבע דירתו פה בקהלתינו ולקח חזקת עירונית ורוצה לאחיו כמשמעות שטר הנ"ל לאומו מהבית הנ"ל כי אביו מת לפני כמה שנים והחליטו הבית לאמו בכתובתה וכן דר נפתלי עם אמו בבית כמה שנים ועתה בא שמעון בשט"ח וביקש לטרוף חצי בית שהיה שייך לכמר לוי כי שטרו קודם לרצוי כמר נפתלי לכמר לוי וטוען כי החצי הבית משועבד לו מעת ההלואה ואז היה חצי הבית ללוי ומרת שרה השיבה שמעולם לא זכה שום א' מבניה בבית הנ"ל או במקצתו רק שהתחייבה עצמה בבית זה לבני' כמשמעות השטר והפרעון יהיה שעה לפני מותר ואם לא זכה בנה לוי בבית ממילא ג"כ לא נשתעבד לב"ח דידי' גם מה שירצה בנה נפתלי את אחיו לוי כדין עשה אחר שכך נזכר בשטר ועל תנאי זה נתנה ביתה להם ואין לב"ח לערער על זה:
חוות יאיר · חלק פ׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.