חוות יאיר · חלק ע״ט סימן ג׳

מ"מ צל"ע על דברי התוס' שאף שהן אמת מצינו כמה דברים שפטור מד"א וחייב בד"ש כבר"פ הכונס כי ירבה אלוה מאנוש בדיני מש"כ את"ל דיש בשינוי העבירות חילוק להיפך בדברים שבינו למקום כגון אם לא נודע הדבר שחטא הוא כקטין שנולד מש"כ אם נודע חטאתו לב"ד וחייב עליו בהיותו בן נח נשאר דינו וא"כ ה"ה גזילה שהוא בין אדם לחבירו אפי' לא נודע לאדם הלא חבירו יצעק עליו לשמים ובכה"ג אין תשובה ויוה"כ מכפר עד שירצה חבירו. מ"מ קשה לומר דבד"ש זה בן נח שנתגייר כקטן שנולד ואין עליו עונש כלל ואנן קטלינן ליה והכי מקשה הש"ס בפ' הנשרפין דפ"ב ע"ב מיהו י"ל דשאני התם דמעיקרא רחמנא פטרי' מש"כ זה שנתחייב בשעת מעשה מתורת בן נח ואותו מעשה אלו עשה ביהדותו היה ג"כ חייב מיתה לכן נשאר בחיובו מיתה מיהא דוקא אם אינה חמורה ממיתה שנתחייב בראשונה ולפי זה אם אכל אבר מן החי ואח"כ נתגייר לוקה רק די"ל דלמא נגידא חמירא ממיתה כבכתובות וצ"ע.