ואכתי איכא למידק על מה וולמה פשיטא לרז"ל דעמד בדין עדיף משאר מלוה בע"פ שהרי רז"ל השווה דבריהם ולא חלקו אפי' ידע הלוקח והתרה בו במלוה ע"פ וכמ"ש ואפי' הלוה לחבירו לפני עשרה דודאי מפרסמא מילתא כענין שאמר ר"פ ביבמות דס"ז ובכתובות ר"ז פוק אייתי לי עשרה ואומר לך וכו' מ"מ לא פלוג רבנן ה"נ וי"ל דלחזק כח הדין והב"ד בצירוף דקלא אית ליה פשוט דאינו נכלל בתקנת חכמים שמלוה ע"פ לא יגבה מלקוחות משום פסידא דלקוחות אחר דמילתא דלא שכיח הוא ואזלא לפי מ"ד שיעבודא דאורייתא ודוק והנלפענ"ד כתבתי:
חוות יאיר · חלק ע״ח סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.