ומזה נסתרו דברי רבינו בש"כ דאם כדבריו דאין העדים חותמין על מ"ש כהן רק במוחזק תיפוק לי' דמעלין לתרומה משטרות משום דמוחזק ומה יתן ומה יוסיף השטר ועדיו הלא נדע כהן זה שנרצה להעלותו לתרומה אם מוחזק הוא אם לא. ותימא על הרב דמייתי דברי הר"ן ולא השגיח בפתח דבריו ומה שהביא הרב ראיה ממ"ש הר"ן על דברי הרמב"ם וטעמא דמלתא לפי שאפשר שהסופרים סומכים על שמות בני אדם כפי שהן מוחזקים וכו' ראיה לסתור הוא דמדכ' הר"ן זה הטעם על מ"ש הרמב"ם דאפי' בלשון עדים נמי מספקא לי' משמע הא אם הוא לשון הלוה לא נצרך לטעם זה ואם כדברי הרב גם אם הוא לשון הלוה ועדים חתומים נצרך עכ"פ לסברא דמוחזקים שהוא כהן ותדע שהרי בש"ס סתם קא מבעי' לי' אם מעלין משטרות ליוחסין ולא פלוג בין לוה למלוה ואע"פ דנקט ליה הש"ע בלשון לוה י"ל דמשום דמעיקרא נקט הש"ס בלשון אני פלוני כהן חתמתי נקט הש"ס גם במסקנא הכי וכיוצא בזה כתב הרב בש"כ וכ"כ בטור א"ה סי' ג' פלוני כהן לוה מנה מפלוני כהן ואחר דק"ל דבשטר שיש בו קנין א"צ שיכיר כלל שם המלוה ואם יאמר ראובן כתבו וקנו ממני שאני חייב לראובן בר יעקב הכהן כותבין ש"מ דלא נתברר כלל דברי השטר אפי' מצד החזקה שהרי אינם יודעים ראובן בר יעקב מנו ואין לחלק כלל בין לוה למלוה. וא"ת הא גם לדידי קשיא איך מעלין משטרות לתרומה בשם של מלוה.
חוות יאיר · חלק ע״א סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
