וגם שם נ"ל לחלק בין שליט דהוכחה הוא ולעולם לא יתכן על מי שמה לכתוב שלי"ט שהוא נוטריקון שיחי' לאורך ימים טובים וכן נר"ו ענינו כך מש"כ ז"ל לא ימנע מלכתוב על החי דקרא דזכר צדיק לברכה בחי מיירי ורז"ל למדוהו מקרא המכסה אני מאברהם ואברהם היה יהיה וכן אלה תולדת נח נח איש צדיק וגו' אע"פ שהמנהג פשוט שלא לכתוב על החי מ"מ אם השטר בא ממרחק במדינה אחרת אפשר כי שם יש שנוהגין כך אף כי לא שייך נרגא זו בנדון דעגונה הלז שנכתב גם הכ"מ שנוהגין לכתוב אחר מיתת אביו תוך שנה אף כי בזכירה בפה לא נהגו וע"פ הדין נהפך הוא ואין זה מקומו. ונחזור לענינינו כי להתיר עגונה אין לסמוך כלל על מלת ז"ל והכ"מ כי אף דילפינן קילתא מחמירת' שכל הנאמן להתיר עגונה נאמן לאבילות כמ"ש הרמב"ן ובטור יורה דעה סי' שצ"ז [ודברי ספר תומת ישרים קכ"ז צל"ע].
חוות יאיר · חלק ע״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
