גם על מה שכתבנו דאם נטל הבצים מתחת האם אינו עובר רק דאינו רשאי כמ"ש ר"י ממשמעות שלח את האם מעיקרא והדר את הבנים תיקח לך מעתה אם עבר ולקח הבנים תחילה ונשאר האם לבדה תו אם אח"כ אינו משלח את האם רק לוקחה אינו עובר שהרי אינה עוד על בנים וא"כ קשה אם נצרך לאם לדבר מצוה ליולדת או טהרת המצורע יכול לעשות בכה"ג ולמה תנן לא יטול אם על בנים אפי' לטהר בהם את המצורע ואין לומר דלא יטול אם על בנים תנן ואה"נ רשאי לעשות בגוונא דכתיבנא דפשיטא הוא למה יעבור אם אפשר לו לקיים מצוה אחרת ולא יעבור על זו ושם דקמ"א איצטרך קרא שלח תשלח לזה יע"ש בסוגיא דהוצרך לאוקמא ריבוי דקרא בעבר ושקלה א"נ דנטלה ע"מ לשלחה משמע דזולת זה לא מצינו נטילת האם רק בהעברת עשה ול"ת. ולפי מה שכתבנו קשה בהיפך למה תתיר התורה לבטל מצוה טהרת מצורע בשביל מצוה דשלוח האם שאפשר לקיים המצוה ההיא ושלא לעבור על זו האמנם בלה"נ קשה שיכול להרוג ולחנוק את הבנים תחת אמן או לעשות אותן טריפה וליקח אח"כ את האם.
חוות יאיר · חלק ס״ז סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
