חוות יאיר · חלק ס״ד סימן ז׳

ולפי מה שכתבנו ה"ה בשואל לשלישי על המוכר אם אינו חייב לשום אדם וענה יודע אני שאינו חייב ונמצא חייב בשטר פטור השלישי וגם בזה י"ל אפי' אומר עלך קא סמיכנא כל הנסתרות לה' אלהינו ואין אדם יודע מסתורין של חבירו סבר היה שגיזם במ"ש דעליה קסמך ומסתמא ירבה בדרישו' וחקירות אצל אחרים ואע"פ דמלוה בשטר דרשו להתפרסם ע"י עדי קנין ושטר שע"כ טורף לקוחות מ"מ ידוע ומפורסם דלאו ידוע ומפורסם הוא דמאן דיזיף בצנעה יזיף ולכן המנהג להכריז החזקו' בשעת קנייה. האמנם אם זה השלישי ידע שחייב זה לאחר בשטר וכיחש לו ואמר שאינו חייב לשום אדם אם אמר לו זה ששואלו שפלוני ביקש ללות ממני לכן אני שואל אותך אם חייב לאחרים וה השיב אינו חייב לשום אדם או איני יודע שחייב לשום אדם ויודע כ"ש אם אומר לו עלך קא סמיכנא וכן אם יש תיקון בקהיל' שכל קנינים ושטרות הנעשים זולת שני נאמני הק"ק בטלים ומוטל על הנאמנים להגיד למלוה על הלוה אם כבר לוה בקנין ושכחו מלהגיד לו אם יש תיקון שאם ישאל המלוה להם יגידו לו ושאל והשיבו לא ונמצא שחייב בשטר מחויבים לשלם כי אין טענת שכחה מקרי אונס גבי מזיק. גם מה שבא שמעון בכ"י המוקדם לגבות מפני שהגיד ללוקח שחייב לו המוכר בכ"י אין בדבריו כלום דאפי' בא המלוה בע"פ בכ"י הנכתב בנאמנות ובכא"ה בעת הכרזת הבית וערער והתרה בלוקח ולא חש הלוקח וקנאו אחר שארז"ל מלו ע"פ אינו גובה מהלקוחות מעתה לא פלוג [ומ"מ צ"ע שהרי רז"ל כשתמשו בסברת אית לי' קלא גבי מעשה ב"ד עמ"ש תשובה ע"ח גם גבי פרנסה ולקח הרא"ש מזה דין סבלונות. ע' טור א"ה ס"ס צ"א בב"י ומ"מ י"ל במעשה יחידי דרך מקרה לא פלוג ודוק]. וכן אפי' אומרמ מלוה לעדי שטר לא תפיקי שותא מ"מ גובה מלקוחות וראיה מתוס' סמוך לשלהי מס' ב"ב סוף דקע"ה.