חוות יאיר · חלק ס״ד סימן ה׳

והדין דין אמת וצדק ואני מודה בההוא גבי שולחני הדרך לסמוך עליו ולהסתפק בשאמר לו שולחני אחד שהוא טוב לכן לפענ"ד אפי' לא א"ל חזי וכו' (כמ"ש הרא"ש יע"ש) גם אינו מוכרח שיטלנו מוטל על השולחני לדקדק ואם טעה לשלם ודלא כרש"ל. מש"כ באומר לחבירו פלוני בטוח ודאי אם לא א"ל חזי וכו' או הוצרך לעשות על פיו וזה ידע מצי זה שאמר שהוא בטוח למימר סבור הייתי שלא הסמך עלי ואפי' אמר לו אני רוצה להלוות לו אין דרך לסמוך על דברי אחד באשר לפעמים נעלם זה מאיש אחד ונגלה לאחר ומה זו סמיכה וסברה זו כתבה התוס' בב"ק ד"ק הנ"ל באמצע דיבור הגדול ד"ה טימא את הטהור דאפי' בההוא לא היה לשואל למהר להאכילה לכלבים יע"ש ומעתה זכינו לדין שראובן שפיר טרף בכח שט"ח שבידו.