חוות יאיר · חלק ס״ג סימן ח׳

ופ' רשב"ם שר"ל אם יש לו עדים או שטר מכירה שמכרה לו אשתו וידוע מש"ס פרק מציאת האשה דס"ה ופ' האשה שנפלה דע"ט דירושת אשה נקראים נכסי מלוג שלה כבא"ה סי' פ"ה ולא קנה אותה הבעל כלל דק"ל פ'חזקת הבתים ד"נ ובהשולח דמ"ז קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי וא"כ לא ידעתי מהיכן זכה בעל האשה בנכסים שלה שלא זכתה היא בהם עדיין שהרי אפילו זכתה אין לבעלה חזקה בהם כלל ואיך נאמר דרך סברא שבעלה לקח ממנה כל ירושתה והרי עדיין שטר כחח"ז בידה ולצד שכנגדה אין ראי' זולתי קול דבריה. ומה שבקשו לומר שע"פ החשבון שבפנקס הזקן לא יבוא לחלקם יותר אני אומר אבד חשבון ומה לנו לחשוב חשבונות של מה בכך והרי בעלה התחייב עצמה לאשתו על סך כ' אלפים ר"ט והרי ק"ל בח"מ סי' מ' המחייב את עצמו אפילו בדבר שלא הי' חייב מעולם הוא חייב לשלם ואותו החוב פרע אחי בעלה אחר מותתו כנ"ל ומעולם לא פטרה ולא מחלה ולא מכרה ולא נתנה האשה דבר לבעלה רק נגד מה שבא לידו מהשייך לה נתן לה שטר חוב ואין להרהר אחר מעשיו כלום. אף כי אין חשבון שבפנקס ברור שהרי כל כלי בית של אותו עשיר שעלה על עשרת אלפים ר"ט אינו נכלל בחשבון שבפנקס וגם בזה נטל בעל האשה גם את חלקה ועוד אי אפשר לעמוד על תמצית העזבון מתוך חשבון שבפנקס מפני הערכות התכשיטין של זהב ואבנים טובות ומרגליות שהעריך אותן העשירו בסך מה ונמכרו ביותר וכן בענין חובות מפני הרווחים והרבותי' שעלו.