חוות יאיר · חלק ס״ג סימן י״ד

ועוד נכתב שלא יהיה רשות לכל אדם בעולם ליקח פרוטה מכל נכסי עד פרעון תחלה חוב הנ"ל וקשה מהיכא תיתי יקחו ואם בדין יקחו למאי מהני התנאי אלא ע"כ מורה באצבע שר"ל שלא יגרע כח האשה אם יוקח דבר מעזבון ודו"ק. והרי בריב"ש סי' ת"פ הובא בש"ע סי' ס' ודברי ריבות סי' רע"ט כתבו שמדקדקין לשון השטר ולא אמרינן האי גברא וכו' וראה איך דקדק בשו"ת מדכתב בין בראוי בין במוחזק ולא כתב בראי ובמוחזק מכ"ש שיש לדקדק יתור לשון כזה. ולא שייך לומר אומדן דעת כלל כמ"ש שו"ת מהר"ם פדוואה נ"א וכן בשו"ת ש"י סי' ח' ול"ה דאין לומר כלל בשכחח"ז דדעתו היה על חצי חלק זכר לא על החוב וע"ע שו"ת מהר"ם מלובלין ד' ומהרמא"י ג'. גם לא שייך לומר אוקי נכסי בחזקת יורשי' תפל בלי מלח לגרוע כח האשה בלי טעם וראיה וכה"ג כתב בשו"ת מהר"מ מלובלין הנ"ל. מכ"ש בשכחח"ז שביד האשה שנכתב שכל לישנא דמישתמע לתרי אפי הכל יהא נדון וכו' דמסייע מאד לבעל השטר כמ"ש בשו"ת מהרמא"י ג' גם כתוב כל תוקף תורת נאמנות בכא"ה. ואפילו למה דק"ל יד בעה"ש על התחתונה מ"מ כתב בריב"ש שם דבלשון ברור לא אמרינן כך ע"ש מכ"ש בנדון דידן דנכתב להדיא דידה יהי' על העליונה כמפורש.