ובאמת לפום ריהטא היה הדבר מעויין אצלי בלי הכרעה אבל אחר עיון מעט זמן כמן ימא לטיגנא פסקתי שג"ה בטלה המחלוקת שהרי חזינא גבי שני אחין שחלקו ואח"כ בא להם אח ממה"י שאפי' היו להם ג' שדות שוות בערך ונטל אחד מהם שדה ומחצ' ואחר שבא להם אח ניסו וכתבו ג' פתקים ורשמו עליהם ג' שדות ולקח האח הנכרי פתק אחד ועלה בידו שדה שחלקו ונתרצה אח השלישי בו מ"מ יכול כל אחד משני האחים לבטל גורל הראשון לגמרי והם דברי ר"י בתוס' שם (עם כי לא ידעי פירש מלת מקמצין לדעת ר"י) וכ"פ בש"ע שם אע"פ שאין טעם ושום סברא ומקום לערער שום אחד מהם מצד השכל מ"מ גורל הנעשה שלא כהוגן בטל מכ"ש אם הטעות במעשה הגורל בעצמו. כי ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות אך בגורל תחלק הארץ וכן סמכו על הגורל במיתת עכן ויונתן לולי שפדאוהו העם לא מצד הודאתו ונאמר בחיק יוטל הגורל ומ' כל משפטו ואפי' בא"ה היה מקובל זה כמו גבי יונה והמן הרשע לפשטיה דקרא.
חוות יאיר · חלק ס״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
