חוות יאיר · חלק נ״ח סימן ד׳

הנה מצינו דבר דשכיח ודבר שאינו שכיח ומ"מ קצת שכיח ודבר שאינו שכיח כלל כמבואר בחלקת מחוקק בא"ה ר"ס קמ"ח ומשם דמדנקט אכלו ארי וכו' ש"מ דמיתה אינו בכלל לא שכיח כלל ומ"מ מקרי לא שכיח וכן חלה ועכבו נהר ושבי וע"ע בח"מ סי' רכ"ה סי"ב דמיתה לא שכיח ופי' בט"ז וש"כ אפילו בחולה וא"כ כ"ש וק"ו בבריא דמיתה לא שכיחא שהרי חולה ק"ל דלא שכיח ודו"ק והכי תנן בפ"ג דגיטין דכ"ח ע"א נותן לה בחזקת שהוא קיים וע"ש בסוגיא דהש"ס מחלק בין שמא מת ושמא ימות ובין נדון לנדון גם ריש נדרים ד"ג ע"ב ומשמע דלמסקנא ק"ל כחביריו דר"מ דרבים נינהו וס"ל דחיישינן לבקיעת הנוד וה"נ לשמא ימות מ"מ נהי דחיישינן לה במידי דאסורא מ"מ לא שכיחא הוא. ומ"ש בפ"ט דגיטין דפ"ה ע"א מיתה שכיחא שם ג"כ להחמיר לפסול הגט ולגבי גירות מיקרי שכיחא וה"נ יפורש הא דאמרי' שם פ"ג ד"ל ע"ב מיתה שכיחא עשירות לא שכיחא נקוט מיהא דעשירות לא שכיחא כלל. מיהא י"ל דהיינו שיעשיר העני ודאי לא שכיח ואעפ"י דאמרינן שם בפ"ה דגיטין דנ"ב ע"כ גבי עמרם צבעא אומר מציאה אשכח היינו במינהו אבי יתומים דודאי יודעו ומכירו שצדיק וישר הוא וכמ"ש הרמב"ם טור ובש"ע סי' ר"ץ ולרבותא נקט מציאה.