חוות יאיר · חלק נ״ח סימן ב׳

ומ"מ לא דברו בעלי מעריכים דבר רק הציעו דבריהם ותלונתם על האיש לפני הקהל וגם הקהל לא רצו להתגרות בו רק כתבו הדברים כהווייתן לזכרון בפנקס המיוחד לכך. והמעריכים עשו לו אלף ות"ק ר"ט וחזר להתרעם מאד וחילל וגידף מאד על שהעבירו עליו הדרך. ויהי בשנה השלישית ויגוע וימת ולפי המנהג חתמו כל אשר לו ואחר שלשים עשו רשימה מהנמצא שקורין אינוואטרי' ונמצא ג' אלפים ר"ט שראוי לו לשאת ערכו. והנה הפרנסי' לנקות עצמם ולרוב צעקת היורשים שהחזיקו קצת פ"ו לשונאים וביקשו דין וגיזמו כמה גיזומים הסכימו שאף שכאלה וכאלה אין לפרנסים לעמוד בדין רק יעשו כפי הענין וכפי הזמן למגדר מלתא לענוש ולקנוס למען ישמעו וייראו אף כי יאמרו שאף אם יקנסהו סך רב אין זו קנס באמת רק מה שחייב לפנים כי זמן רב לפני ח' שנים כבר הי' לו ג' אלפים ויותר צא וחשוב הנתינות בממון ואורחים ושבתות וכה"ג יעלה עד חצי העזבון. מ"מ ישאלו משפטי צדק ע"פ הדין.