חוות יאיר · חלק נ״ז סימן ה׳

וכל זה כתבתי לסמך וסעד הענין מדרז"ל ומ"מ הכח ביד הקהל כפי בחינתם ושיקול דעתם ולפי מעשי האיש ולפי פרצת הדור וכמה בחינת לעשות כרצונם הן אחר פטירת איש או בחייו למנוע ממנו שבועה אפילו ירצה לשבע וכן להטיל שבועה לפי אומדן דעתם על מי שירצה וא"צ ליתן טעם לדבר ובלבד שיכוונן לבם לשמים. והנה מנהג ברוב המקומות שאין מחליטין להשביע קצת בני הקהל' ע"פ הגורל רק מי שלא ירצה ליתן ערכו הנעשה לו הוא ישבע ויש זמן קצוב שיכול לישבע אחר שיצא הערך וכשעבר הזמן א"י לשבע אח"כ ואם נודע שנפחת ערכו ע"י שהשיא בן או בת אפילו תוך הערך גורעין לו ואם נשא אשה ולקח נדן מוסיפין לו תכף מש"כ בשאר היזק או ריוח גדול אפי' ידוע לכל נשאר בערכו.