ומפלוגתת' הנ"ל מצינו למידין דנחלקו הקדמונים אי בעינן אמירה ממש או לא והן שני חלקי הסותר שהארכנו בהם ומצאתי בב"י בח"מ ר"ס ר"ה שכתב וז"ל ומשמע בהכונס בסוף דכי אמרינן תלויה וזבין היינו דוקא כשאמר רוצה אני וכו' ואפשר דלא בעי שיאמר בפירוש רוצה אני אלא כל ששתק וקבל דמים רוצה אני קרינן בי' עכ"ל והיינו ג"כ פלוגתת' הנ"ל. ובראותי שמכ"ת כבש נבואתו מלגלות עפר מעיני סכלותי לבאר לי הסכמתו בזה והכרעתו בשקל הקודש ומכותלי כתבו ניכר שבחלה נפשו ברוב דברי אשימה ידי למו פי כעת מלהריץ ספיקותי אל הוד רום מכ"ת עד כי יערוף כמטר לקחו יזל כטל אמרתו להשביע נפש שוקקה ודודאיו יתנו ריח וכו':
חוות יאיר · חלק נ״ו סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.