חוות יאיר · חלק נ״א סימן א׳

עוד תשובה מהרב הגדול מוהר"ר זיסקינד [לע"ע אב"ד ור"מ דק"ק לובלין] על שאלה הנ"ל וז"ל וע"ד אשר בדק לן מר בשמעתת' דשטר סילוק מנכסי אשתו ועלה במצודתו דהקנין צ"ל דוקא אחר החופה מכמי אנפי הנה דברי פי חכם חן ועל שפתים יושק ודבריו נכוחים מ"מ יש קצת לפקפק בדבריו ראשון על מה שהביא ראי' מדהביא הרב המגיד ראיי' לדברי הרמב"ם דמהני קנין לאחר הנשואין מההיא דחזקת הבתים האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו וכו' דבקנו מידו מהני וכיון דמהני התם אפי' לפירי בקנין סתם כמוכח שם סוגיא הש"ס דלא זכר פרי כלל וא"כ דון מינה ומינה גבי פירות נכסי אשתו נמי. כך היא כוונתו של מכ"ת והנה חכם עדיף מנביא וכיון לדע' הב"ח שג"כ כ' כך בסעיף ד' ע"ש. ואני בעניי נראה דלא דמי להדדי אלא כאוכלה לדנא דבשלמא התם גבי שותף האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו וקנה מידו כיון דעל גופה של קרקע קנה מידו א"כ קנה חבירו הגוף והוא כמו שהיה בידו קרקע זו מעולם וא"כ הוי הכל לחבירו בין הגוף בין הפירות בחייו או לאחר מותו דבשותף לא שייך לחלק בין גוף לפירות אבל כאן גבי סילוק מנכסי אשתו אפילו את"ל דהוי הסלוק בקנין על גופה של קרקע מ"מ מיקרי נ"מ והבעל אוכל פירות ויורשה רק דמהני קנין דאם מכרה ונתנה קיים, דאל"כ קנין קנין ל"ל יע"ש המגיד דלא יהא כח הבעל גדול בנכסי אשתו מכח השותף בחלקו היינו לענין זה דמהני קנין ללישנא גרוע דדין ודברים אין לי על שדה זו דבזה עדיף כח השותף כיון דהקרקע ברשותו וכיון דשם יכול לסלק נפשי' בלישנא גרוע בקנין מכ"ש גבי בעל בנכסי אשתו אבל לחלק בין גוף לפירות לא דמי סלוק בנכסי אשתו לשותף בקרקע כנ"ל ונ"ל שזהו גם כן כוונת החלקת מחוקק סי' ק"ב בדעת הטור אבל לענ"ד שכוונת המ"מ ג"כ כך הוא ומ"ש מר דקודם האירוסין לא מהני סלוק אפי' בקנין בזה כיון לדעת חלקת מחוקק.