וע"ד מ"ש מכ"ת דלא ניחא לי' לומר מ"ש הסופרים לכתוב בשטר סילוק פירות ופ"פ וירושה כו' שסומכים על מה שקנה הבעל סתם קנין על הסילוק כיון שכבר נהגו לכתוב כן בכל שטרי סילוק וכמו זר נחשב ודחה סברא זו בשתי ידים ברוכות ואני בער לא אדע מה זרות בזה כיון שכבר נהגו לכתוב כן בכל השטרות עיין מר בר"ן פ' האשה שנפלו על הא דאמרינן ההיא איתתא דבעי' כו' והובא בב"י סי' צ' ועיין מר בתשובות רי"ט מטראני הראשונות. חדא ועוד קאמינא כיון שכל השטרי סילוק נכתבים בלשון הודאה שהוא מודה שכבר סילק את עצמו אין לפקפק בהם כי אמרינן דודאי סילק באופן המועיל וכדעת רבים החולקים על הרי"ף (ואפשר שגם הרי"ף מודה בשטר סילוק שאין לדקדק אחר הודאה) ואפי' אם אנו יודעים שלא סילק את עצמו באו"ה מ"מ מהני הודאתו כמבואר בכמה דוכתי. כללא דמלתא לע"ד יש לשטרי סילוק שלנו שנעשו קודם החופה על מה לסמוך.
חוות יאיר · חלק נ׳ סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
