באמת דכירנא בימי חרפי ראיתי במדינות פולין שטר סילוק א' שהיה כתוב בו וקנינו מן פלוני בין הקדושין ובין הכניס' לחופה (והוא עולה יפה על פי דברי כל האחרונים). ונרא"ה לע"ד אי משום הא לא ארי' כיון שכבר נתנו מקודם לסמוך אשטר סילוק שנעשה קודם האירוסין ע"פ המתקני' שהיה להם על מה לסמוך כנ"K ע"כ אנן נמיס מכינן עליהם מצד המנהג אע"פ שהוא שלא כדין (ודברי מהררמא"י אמורים במקום שאין שם מנהג). ונרא' לענ"ד שמשום הא דאיכא לפקפק קצת בשטרי סילוק נהגו לכתוב בהם וליתר שאת כו' קיבל עליו ר' פלוני בח"ח ובשד"א כו' מה שאין כותבין בשארי שטרות לשון של יתר שאת וק"ל אע"פ שאין שבועה וחרם מועיל אלא לגבי דידיה אבל לא לגבי יורשים כמ"ש הריב"ש סי' של"ה הובא בש"ע סי' ר"ט בהג"ה יש לומר היינו דוקא לענין התחייבות אבל לא לענין סילוק ובפרט שנהגו לכתוב שקיבל עליו בח"מ כו' שלא לזכות בהם בשום צד כו' א"כ ממילא אין לבניו כלום אע"פ שהיא מתה תחלה ואח"כ מת הוא.
חוות יאיר · חלק נ׳ סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.