ולולי דמסתפינא אמינא דכל מה שארז"ל שצריך להזכיר סילוק דפירות ופירי פירות וירושה היינו בלשון דין ודברים דלשון גרוע הוא ועל זה אמר הש"ס דאם לא נזכרו פירות בהדיא יד בעל השטר על התחתונה או לרב אשי אמרינן בנכסיך ולא בפירותיהן וכו' מש"כ לדידן שאומרים לשון סילוק שמקבלים קנין להסתלק מנכסי אשתו וכן כותבין שהוא מסולק מהם בסילוק גמור בכא"ה מהני אף לפירות ויפה עושי' הסופרים שכותבים הסילוק מן הפירות בפי' שלא יבא לידי פקפוק ומ"מ אפי' לא נכתב בפי' אין בכך כלום דלשון סילוק מהנה אף בסתם וראי' לדברי מ"ש בש"ס על אבעי' להו קנו מידו מהו א"ר יוסף מדין ודברי' קנו מידו רנ"א מסופה של קרקע קנו מידו ולפי' הרי"ף והרמב"ם דכוותייהו נקטינן וס"ל דאבעי' להו אם קנין בעודה ארוסה מהני גם לפירות ושמעינן מהא מלשון זה דכל דידעינן דנסתלק מגוף הקרקע נסתלק גם מהפירות דהכי אסברא ר"ן וכוותי' נקטינן ואע"פ דלדברי הרי"ף והרמב"ם ס"ל דהאבעיא אזלא בקנין בעודה ארוסה מ"מ למדתי משם דלשון סלוק אם נכתב בהדי' מהני גם לפירות רק דגם זה היה דין מחודש וקצת זר ולכן אל הוד רוממות מכ"ת נשואות עינינו והוא בחסדו יודיענו פרטי הדינים ויגלה עפר הסכלות מעינינו ויאר עינינו בדעתו הקדושה והרחבה וידו החזקה ולא תהיה הצדקה ושלום בלי תנינא מנינא מא"ה וממני הטרוד:
חוות יאיר · חלק מ״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.