חוות יאיר · חלק מ״ה סימן ט׳

ולכן שפיר הקשו התוס' במ"ש גבי טומן קמת חבירו דאיצטרכי ליה דה"א דפטור גם מד"ש משום דמצי למימר כיסוי כסיתי' נמלך דבמנ"פ אם אמת הוא פשיטא דפטור מד"ש לפי סברת התוס' עתה ואם לאו ודאי דובר שקרים לא יכון כלפי שמיא. ותרצו התוס' דקמ"ל דלו יהי דכיון לטובה חייב בד"ש דה"ל לאזדהורי. ולאולם מסברא זו בעצמו לעולם י"ל אם תפס התובע מהני תפיסתו. וע"ק את"ל דבזה אפילו תפס מפקינן מיני' מנא לרש"ל ללמוד מזה לכל תופס במקום שחייב בד"ש. דלמא שאני הכא דאי לו טענה ברורה לתובע וזה אומר שלטובה כיון לכן פטור בהחלט מש"כ שאר פטורי מד"א וחייבי בד"ש דאין לו התנצלות למזיק רק גורם י"ל אי תפס תפס. מ"מ אע"פ שיש לפקפק בהוכחת רש"ל מ"מ מי יחלוק עליו בגוף הדין אף כי כ"כ גם הריב"ש דאפי' תפס מפקינן מיני'. כ"ש שאין התופס יכול לומר קיים לי מצד שום סברא נגד הנהו גדולים. והנלפענ"ד כתבתי הטרוד: