ומ"ש מכ"ת והשיב על הוכחתי מדעת הסמ"ע בסי' שפ"ו דס"ל דאין להוציא אפי' לדעת הדנין וכתב מכ"ת שהסמ"ע לא כתב כך רק לדעת האוסרין לא הדנין בזה לא ירד מכ"ת לתמצית כוונתי והכי קאמינא אי ס"ד דדעת הסמ"ע דהדנין דנין אף להוציא א"כ מדקחזינן דדעת הסמ"ע שם לפסוק אליבי' דכ"ע דאין להוציא ממון ומה ידבר לדעת הדנין אלא ע"כ ס"ל דאפי' הדנין ס"ל דאין להוציא והן הן האוסרין וקצרתי. בדברי בזה שם כמו בכמה דברים שם גם כאן וארז"ל הסכת הס ואח"כ כתת. עוד כתב מפשטי' דלישני' דדנין משמע אף להוציא אמת הוא וראי' מפורסמו' ממ"ש דנין דדיני קנסות בראש טור ח"מ יע"ש ודוקא היכא דכ' דנין סתמא אבל פה כתב דנין שאסור לאחרים וכו' פירושי מפרש ושבקי' דאיהו דחיק ומוקי נפשי'.
חוות יאיר · חלק מ״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.