חוות יאיר · חלק מ״ד סימן ב׳

והנה כתב מכ"ת שדעתו הרחבה לדבר אתי פא"א והמשכיל יבין עכ"ל. בוודאי כוונתו רצויה וקל להבין כולי האי ואולי גם קל להשיג וגם אני בצפייתי צפיתי וקויתי כל היום אבל לטרוח ולכתוב בעבור זה לא אמרתי בשעה שיש מצה מטעמים רבים נכוחים למבין ואי חזיא לי לא אזלא מני וכה"ג ודאי הגזירה אמת והחריצות שקר. והנה נבהלתי מראות אחרי רואי כי מכ"ת מצא מקום בכתבי ובלשוני להתרעם עלי ולדקדק בדברי ועל שרשי רגלי יתחקה כאלו הטחתי דברים כלפיד אשר לא כדת והטלתי ח"ו קוצים בעיניו עין המשפט וכניתי שם עין כל עין קוץ חלילה לו לקו"ץ בתוכחתי תוכחת מגולה וגו' בשיטפי' דלישני' ועל כל קוץ אמרתי תילי תילים הלכות בקוצר ידיעתי וגלוי וידוע למודד במים שעל. כל לא במרד ולא במעל. וגם מכ"ת לברורי שמעתתא עלה במות בעל. ה' אלהיו עמו ויעל' ומה שכתב מכ"ת ומשכוני' נפשי' אדברי הגאון מהרש"ל ונכנס בדוחקים לקיים דבריו ודאי תנינן בנגעים ואהלות פעמים ושלש א"ל חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים ונפשי יודעת מאד שממשה עד משה לא קם כמשה וכן אני אומר משלמה עד שלמה לא קם כשלמה מ"מ רוח הוא באנוש ונשמת שדי תבינם וכל אחד קבל את שלו מהר סיני וכתב מהרש"ל בעצמו על דברי הטור בח"מ כ"ז שנשא פניו לאביו הרא"ש באיזה דינים תורה יא ואין מחניפין לשון אדם [ע"ל בתשובה סי' א']. ואף לפוסק נגד דברי רמ"א וסמ"ע מראי' וטעם לשבח אין כאן טועה בדבר משנה כלל כמו שסבר רבינו וכ"כ הרא"ש שאפי' על דברי גאון יכולים לחלוק וכן ק"ל סי' כ"ה וכן עשה כמה פעמים הסמ"ע על רמ"א וש"כ על הסמ"ע והאחרונים על הראשונים וראיות ברורות יתנו עדיהן ויצדקו ומה שראה מכ"ת שתליתי עצמי כמה פעמים בדברי הש"כ הלא לא תליתי עצמי בו בענין שחולק על רמ"א וסמ"ע כלל ומ"מ ברוב דבריו שחולק עליהן יפה כחו לע"ד ואין להשיג עליו רק במקומות מעטים כמבואר בחדושי ואין כאן מקום להזכירם.