חוות יאיר · חלק מ״ב סימן ב׳

והנה השבתי דבר לשואלי ופטרתי לשמעון מכל טענות ותיבעו' הנ"ל וכתבתי ברמז מעט מזער ראי' לדבר מדברי בש"ע והגהותיו בהי' קנ"ו רל"ז ושפ"ו וכיוצא בהן וכמבואר בתשובה ההיא מלתא בטעמא דלא עביד שמעון שלא כהוגן כלל. ויהי אחר הדברים האלה שמעו אזני דבר מאחרי מפה קדוש אחד מדבר וחיילי' יגבר כמתעבר על ריב הנ"ל כמתלהל' יורה זיקים על השריון בין הדביקים בקולות וברקים בנוסחי רויחא אמר אויב ארדוף אשיג בכמה פנים ותמצית דבריו שלפחות יקרא שמעון הנ"ל רשע והנה הציע האלוף המשיג לפני דברי הש"ס ותוספתיהן כאלו למראה עיניו ישפוט מהן משפט צדק והנה את מי אין כמו אלה גם אני ידעתי ת"ל אותן ואת תולדותיהן בטרותם ובחצריהם רק שלא היה המבוקש ממני רק לפסוק הדין כיד אלוהי הטובה עלי ואפילו אם הבע"ד אומרים כתבו לי מאיזה טעם דנתוני ובמקו' דאיכא חשדא אין הדיין מחויב לכתוב רק הטענות והפ"ד כמבו' (בשפתי כהן) בח"מ סי' י"ש מכ"ש כה"ג על כן קצרתי.