חוות יאיר · חלק מ״ב סימן י״ב

את כל החרדה הזאת חרדתי לבאר שפי' יש שדנים אין רצונם לומר אף להוציא בדיינים רק לאסור לכתחלה. ולקרותו רשע אינו ענין כלל לכאן וכדברינו בתשובה הראשונה שאינו בא עדיין לעולם ולא פסיקא אימת שיבא הריוח מהמערופי' וכן הרגיש הגאון רש"ל בכל זה דל"ד עג"ד ומה שתלי האלוף המשיג עצמו בחוט של כובי' בלשון ואם עבר ועשה מכלל דנקרא רשע הוא משענת קנ רצוץ וכי ס"ד שעל כל דבר אשר חלף ועבר איש על ענין אשר אין לעשותו לכתחלה יהיה נקרא רשע וא"כ יהיה לו דין עני המהפך בחרדה ויוכרז עליו בבה"כ כמ"ש הסמ"ע והוא מהג"ה מיימוני ובודאי שזה דבר שאין לו שחר ואין להביא ראיה מהא דאמר רבא פ"ב דיבמות וכל דלא מקיים דברי חכמים קדוש הוא דלא מקרי רשע נמי לא מקרי ור"ל בתמי' זה אינו רק בדברים שגזרו אנשי כנסל הגדולה ופשטו בכל ישראל כגון שניות לעריות דעלה קאי תמן וה אינו צריך לפנים. (ועוד דאפילו בדבר שנקרא רשע נ"ל דמ"מ לא הותר לקרותו רשע רק ע"פ שני תנאים הא' שהוא דבר שאיסורו ברור ונודע לכל וגם לה העובר דפושע הוא. הב' שידוע שעומד ברשעו כגון שנשא שניה ובכה"ג מש"כ זה שהרים ידו על חבירו דנקרא רשע חלילה שהותר מעתה לכל ישראל לקרותו רשע כל ימיו [על"ק תשובה ס"ב] דדלמ' פיוס' פייסי' או מחל לי' אח"כ וכן הא דארז"ל בפ' כיר' ס"ד מ' דמאן דעבר אדרבנן שרי למקריה עבריין ג"כ מיירי בעובר תמיד כדמוכח התם יע"ש ודו"ק מש"כ בדבר שלא נודע איסורו ואינו ברור ובמס' ברכו' ד"ד ע"ב חכמים עשו סייג לדבריהם שלא יהא אדם בא מן השדה וכו' וכל העובר על דברי חכמים וכו' ע"ש חלילה לקרותו עבריין כ"ש בנדון דידן דלא ידע זה דיש איסור והרי באמת יש מתירין ואם סבר זה שעבר עליו הדין יש אלהים בישראל ואין זה מסרב ולא דמי כלל לענין מהפך בחררה מכמה פנים) ולענין דין עני המהפך בחררה שיהיה לשמעון הנ"ל דין רשע הנה מלבד מ"ש דהוי דבר שלא בא לעולם ולא פסיקא שיבא ואין דמיון בכל הש"ס דחשיב בזה היפך בחררה כלל אף גם זאת אפילו היה לראובן סוסי' וכבר נשא ונתן עם השר במכירתם ולא היה מחוסר רק פסיקת דמים ותוך כך בא שמעון ומכר לו סוסים למרכבתו לא מקרי רשע כבהג"ה הש"ע ממרדכי וכאשר כתבתי בראשונה.