השני סברת יהבי סייר' אם אין אומנתו בכך אסור לכתחלה וזה מוכח מדרמי התוס' דהניזקין מצודת הדג ומצודות חיה ועופות מכלל דדמי להדדי כי דגים דיהבי סיירא הוי כאלו כבר נתפס ובחכה הועל כדין מצודה דלחי וקורי דהוי איסור בעלמא דמפני דרכי השלום ולנדון זה מדמין דין מערופי' אותן הדנין עלי' ור"ל שאם בא אחד בקובלנא על חבירו שלקח מערופי' אוסרין אותו על חבירו בעונש ובקנס בתוקף גזירות ב"ד וכע"ש מברדכי מדברי ר"י ט"ע דמדמי ליה לדגים דיהבי סיירא והוי כאלו כמעט נתפס ה"נ גוי זה כאלו כבר יהיב סיירא לגבי מכירו אבל לא שייך כלל לגבי מערופי' אומנות דידיה כי מה זה אומנות רק כפור מצודה או מעמיד רחיים וכן משמע לשון הש"ע בהג"ה שכתב יש שדנין שאסור ר"ל זו שדנין שאסור ודי בזה שנותנים למערופי' כאלו כבר נלכד ברשתו אבל אכתי לא יהבו לבעליו דין אומנות בזה ודע' היש מתירין ר"ל אפילו לכתחלה דס"ל דהוי כדין נכסי הגוי דהפקר הן ואין בהן גזל ור"ל אפילו מפני דרכי שלום ובזה כענן כלה וילך דיוקו של הגאון רש"ל מלשון ואין בהן גזל מכלל דלאידך הוי גזל ויוציא בדיינין.
חוות יאיר · חלק מ״ב סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
