הדין עם שמעון ואין ראובן יוכל לומר שהוא מחזיק השני זהובים וחצי מחמת פחת הולד דאם לכך נתכוון ה"ל לפרש כן להדיא ומדלא פירש כן בשעת מתן מעות שנתן לו השבעה זהובים וחי ה"ל דברים שבלב ואינן דברים זה נלע"ד פשוט. וברור בלי פקפוק. וכיון שזכינו לדין ששמעון המוכר יצא זכאי נגד ראובן הלוקח. נמצא נשאר הדין בין ראובן הלוקח ובין הכהנים על איזה מהם מוטל הטיפול עם הבכור. ונלע"ד שהחיוב מוטל על הכהנים כי עלי' דידהו המצוה רמיא. אפילו ספק בכור בכלל מתנות כהונה יחשב אפי' בזמן הזה.
חוות יאיר · חלק ל״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.