חוות יאיר · חלק ל״ח סימן א׳

שאלה זו נשאלה לדייני ק"ק ורנקפורט בסגנון זה ואח"כ להגאון אב"ד ממיץ בשינוי קצת. וגם לי הקטן בתוספת דברים. וז"ל השאלת לדייני ק"ק ורנקפורט ראובן מן כפר פלוני מכר לשמעון שבקהלה פרה מעוברת על ידי משרתו ועדיין לא פרע דמי המכר עד המוכר עצמו ערב ללוקח שאין בפרה שום חסרון ובלילה הראשונה אחר המכר ילדה הפר' ולד זכר והמוכר וגם הלוקח לא מכרו את הולד קודם הלידה באשר לא זכרו ולא עלה על לבם שהגיע עת לידתה וכשבא הלוקח לתבוע המעות בעד מכירת הפרה עיכב הלוקח מלפרוע באשר טען שהוא מקח טעות ורצה לירד עמו לד"י והמוכר לא הי' פנאי לדון עמו על זה. אמר הלוקח או תפסיד חמשה זהובים מדמי' המכר ואז אקח את הפרה עם הבכור או אני אתן לך חמש' זהובים ואחזיר לך הפרה עם הולד בכן נעשה פשר ביניהם ע"י אנשים ידועים שהלוקח ינכה שני זהובים וחצי מדמי המכר ויקח הפרה והולד וכן נעשה ולאחר זמן ירדו לדין יחד המוכר והלוקח לפני האב"ד דק"ק ווירמייזא ונפסק ביניהם שהלוקח מחויב להחזיק את הפרה וולדה ואין לו שום דין ודברים על המוכר רק המוכר פטור מכל תביעת הלוקח והלוקח החזיר אצלו הפרה עם הולד כמו ז' שבועות ואח"כ שלח אותו לכהן א' והכהן לא רצה לקבלו עד עמדו למשפט על כך ובין כך ובין כך כדי שלא לבזות את הקדשים באו איזה אנשים ואספוהו הביתה עד אשר יצא לאור משפט' אם הכהנים חייבים לקבלו מאחר שטענו שהלוקח פשע במכירה זולת שארי טענות שלהם והעיקר שהבעלים צריכים לטפל בו עד שיהא ראוי להאכילו מספוא ילמדינו רבינו הדין עם מי עם הבעלים או אם הכהנים יכולים לזכות בדין שהקהל מחויבים לעשות סיוע להחזיק את הבכור דהיינו רפת ומשרת שיטפל עמו: