חוות יאיר · חלק כ״ו סימן ב׳

הנה ביום זכה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו הגיעני כתב מ"ת אשר זה כמה ארכו הימים ואבד חזון למועד אשר כרתנו ברית אשר לא תופר איש יחד עם רעהו לחדש בכל יום או שבוע מעשה חדושים וחדודי' כיד הק הטוב' עלינו וזה פעמים כתבתי למעלתו ע"י עגלון ותשובתו נשארה מעל. וזאת הפעם עורי צפון ובואי טמון באש הלא כה דברי קושיותו בפ' ע"פ בענין ד' כוסות ולכאורה היא קושיא עצומ' והנלע"ד הוא ע"פ שנוסיף להפליא במה דאתמר שם רבא אפקינהו לרבנן בד' כוסות וכו' וכתב הרשב"ם אע"פ דממה דשני רבא לעיל כוס של ברכה מצטרף לטובה וכו' ומשמע דס"ל דלולי התירוץ ההוא היה ראוי לחוש ד' כוסות י"ל דנהי משום זוגות ליכא משום כשפים איכא ואיצטרך לשנויי שם דאל"ה היכא מתקני מידי דאית ביה סכנת כשפים וקשה למה אפקינהו רבא לרבנן בד' כוסות ולא חש לכשפי' אלא ע"כ תאמר דבדבר דאקראי לא חיישינן לכשפים. וא"כ י"ל דפשיטא להש"ס דלענין כשפים אין חילוק בין רב למעט וכן מוכח בכולה שיטה ולא עלה על דעת לומר על שום מספר זוגי דאין בה משום כשפים רק דלא חיישינן לכשפים בבית האבל משום דהוי אקראי בעלמא ומלתא דלא שכיחא. מש"כ לחשש דשייכי במזיקין יש לחוש עכ"פ והא דפריך על משנה דד' כוסות מהא דלא יאכל אדם תרי וכו' אע"ג דההוא בחשש מזיקין איירי ובאקראי נמי מ"מ פריך על כלל סכנה הן מזיקין הן כשפים הואיל דהוי מילתא דקבוע ובכל ישראל איכא למיחש לכשפים ג"כ ועכ"פ עיקר קשיותו מאותה ברייתא הוי מחשש מזיקין רק דאיכא לדחויי דס"ל כמ"ד ד' כוסות אין בהם משום סכנה וזוגי רק דסמך על דבכשפ' אין חילוק ועל זה תירצו האמוראי' דאין חשש היזק כלל. ואף כי תירוץ זה בנויה על הסברה מ"מ בחרתי בזה יותר מבתירוץ אחר חדוד שעלה על לבי כאשר הסברא ישרה ואמיתית: