חוות יאיר · חלק רל״ח סימן ו׳

והנה רבינו שמעון הגדול שהי' הפייטן הגדול אחרי הקלירי ושני לו יסד כמה יוצרות ואופנים וזולתות והי' ג"כ קדמון מאד כמבואר בסדר דורות שלנו בג"ה רק שלעד"נ שעדיין לא נתפשטו בימי הראב"ע מדלא זכרו רק דאין זה ראיה כולי האי שהרי ר' יהודה הלוי חתנו של הראב"ע [צ"ל חותנו כי הראב"ע לקח בתו ובפסוק אנכי הביאו ולא זכרו בשם חמיו וכתב עליו מ"ך לכן נראה שאחר מותו לקח בתו. וע' הקדמת הר"י מוסקאטו לפירושו קול יהודה לס' הכוזרי גם מ"ש מאמר א' סי' כ"ה וסוף מ"ג סי' ל"ה ומה ששמעתי וקריתי בספר שע"י חיבור נפלא דפורים שכל החרוזות סיימות בפסוק במלת לו והוא בתפלה ספרדים דס"א שנתארח הראב"ע אצלו וחקר ופשפש ומצא הפיוט חיסר אות ריש בסדר א"ב הראשון והניח הר"י הלוי מקום פנוי כי לא ידע לחבר לשם אות ריש וכתב הראב"ע רחשה אסתר למלך ונודע לר"י ונתן לו בתו, כזב הוא] אף שזכרו סתם פ' יתרו והי' פייטון מופלא ומופלג מאד מאד כנראה מפיוטיו ובפרט מפיוט שנעשה על מאורע נס פורים נדפס בסידורי תפלות ספרדיים וקבלתי שהוא הוא ר' יהודא חיוגי שכתבו המדקדקים שהי' המדקדק הראשון.