חוות יאיר · חלק רל״ח סימן נ״ד

אם זכרתיך על יצועי אלהי אבי. בלילות על משכבי. גם באשמורות אהגה בניבי. דאבתי בראותי מקטריגים סביבי. המזכירים את ה' להחריבי. והוא ברחמיו מטיבי. זאת אשיב אל לבי. חלבי ודמי להקריבי. טורפתי נפשי במכאובי. יען אתוודה על פשעי וחובי. כי לא יחרפני אויבי. לך אמר לבי בקשו פני ולא אעכבי. מעצמי אריב ריבי. נפשי אומר לי עוזבי. סלק מדרך רע להשיבי. על ה' אשליך יהבי. פני יוצרי להאהיבי. צירוף א' ב' אערוך להציבי. קלקול דרכי ונתיבי. רוחי אשחרך בקרבי. שאור המעכב תבער ואטהר מחשבי. תמיד אתה מחסי ומשגבי. שמעני שומרי נא אל תעצבי. בכח רחמיך היה מקרבי. יתחמם המחשבה ויתמרמר הלב: אוריד בבכי גדול דמעות הוי ואבוי זחלתי חוות טופס יללה כחניני' לקאת מדבר נדמתי ספוד על פשעי צעקתי קינה ראיתי שפלות תכליתי. אכלתי להנאה, בלתי הכנעה. גזלתי באונאה. דחקתל השעה. הרהרתי בטומאה. ונפשי גאה. זעמי גרועה. חנפתי בדעת. טפשתי בשגיאה. יחמתי בקנאה. כחשתי ביראה. לצתי ברעה. מחלוקתי ידועה. נדרי פרועה. סכלתי בהוראה. עויתי בשבועה. פשעתי בהלואה. צדקתי מנועה. קללתי רעועה. רכילתי קבועה. שאלתי מוטעה. תורתי קרועה: אשמתי בשכינה. בגדתי במלאכים. געלתי בשמים. דאבתי בוידוי. העויתי בנשמה. ופגמתי בבריאה. זדתי בנפשי. חטאתי במצחי. טפלתי שקר בהויות. יקשתי בראשי. כשלתי ברוחי. לחצתי באבר המשגל. מעלתי בשוקים. נאצתי במוחי. סררתי באזנים. עויתי בלבבי. פשעתי בבטן. צערתי בכבד. קלקלתי בריאה. רשעתי בכליות. שחתי זרע. תעבתי לשוני: אללי לי עפר ואפר צל פחד בן חפר. בחיבוק ידים אפרוש על ראשי ואשאג כעופר. גם אנחות ותוגות מאין הפוגות בלבבי יסער. דמעות זולגות כנחל שוטף מרוב יללה וצער. הביטו וראו במכאובי קרובים ורחוקים ותחמולו. וכל ברואי מעלה ומטה בעדי רחמים שאלו. זריתי אבק על פני כסיתי. חרטה לבשתי אויה מה זאת עשיתי. טינוף מעשי המגואלים וחלאתם. ימים ונהרות לא יספיקו לרחוץ צואתם. כשלתי ונפלתי כשיכור בזוי ומגועל. לאווין כריתות ומיתות ב"ד הפרתי במעל. מה אני ומה חיי בושתי וגם נכלמתי. נדחתי ממחיצות קדושים ומנוחה לא מצאתי. סערת גיהנם בי יתחולל אוי לאותה כלימה. עינוי חיבוט הקבר ידכאוני תולעה ורמה. פלצות ורעד משלחת מלאכי רעים יגורתי לנשמה. צער גלגול בחי צומח ודומם ורבת מהומה. קראתיך ה' ממעמקים אל תבא במשפט אתי. רחמיך יחתרו מקום תחת כסא כבודך לתשובתי. שא נא לפשעי לא יזכרו ולא יפקדו לפניך. תרא בצערי ויגוני ותפתח לי שערי סליחתך: אויתי בלבבי גשת דרכיך הטובים ולעזוב זוהמת חלאת טינופי יצרי כבשתי למענך ממעשי נחמתי סיגופים עיונים פרעתי צער קבל רשמי שעה תחינתי: אדון בינה געייתי יתקבל תשובת צבאותיך. קדש רוח עשתונותי. שכנני טוהר נתיבותיך. נקה גיעול דמותי. יתעלה כבוד שמותיך. בלב טהור רציתי צעדי תורני גדולתיך. חזק קדושה בנשמתי טעמני נופת עידותיך. יהיה גדולתך תעזרני תארני זיו קדושתיך. שמע קולי ותפילתי. צדק יהלמני תורתיך: תחינה בכל ער"ח ע"פ א"ב ושם בן כ"ב וחתימתו אל נערץ בקדושה. דברי שבח ובקשה. נכספתי עזך לדרשה. ישבוני רעיוני חושה: אין לאמר אלהותיך אין לבאר נוראותיך. אין לגלות קדושתיך. אין לדבר תפארתיך. אין להרהור מעלותך. אין לוכח פלאותיך. אין לזכור סודותיך. אין לחקור תמונתך. אין לטייר מלכותך. אין לידע פחדותך. אין לכוון ספירתך. אין ללמוד פרישותך. אין למלל סקירתך. אין לנובב ישרתך. אין לספור מידותיך. אין לערוך דעתך. אין לפרש יראתך. אין לצפצף ועידתך. אין לקצוב נעימתך. אין לרשום סגולתך. אין לשער יכולתך. אין לתנות ממשלתך: אאמיצך על אמרתי. אברכך על בריאתי. אגדלך על גדולתי. אדרשך על דאגתי. אהללך על הליכתי. אודך על ותרנותי. אזכירך על זהירתי. אחקרך על חכמתי. אטעימך על טהרתי. איחדך על יהדותי. אכללך על כשרותי. אלבבך על לבישתי. אמליכך על מנוחתי. אנעימך על נשימתי. אסלדך על סליחתי. אעלך על עזרתי. אפארך על פרנסתי. אצדיקך על צרתי. אקדישך על קומתי. ארוממך על ראייתי. אשבחך על שמיעתי. אתחננך על תולדותי: אבל אנכי חטאתי ושגיתי לעבור על אזהרות. נתעב ונאלח בעוונות לא ידעתי ספורות. יצרי מצירני ליוצרי והנה הנגע בקירות. שותה כמים עולה ואחריתו לקברות. משול כחרס הנשבר כתות לצרורות. נפל אשת בל חזה שמש ומאורות. בלבבי איך אדמה להאריך בדברות. נוכח פני ה' המהולל בתשבחות ושירות. מכון שבתו נערץ באראלים כתות וחבורות. הררי קדם ועד מבוא השמש הילולי' אמורות. אבל שלשול קטן כעוני מזוחלי עפרות. במה יתרצה אל אדוניו לבא לשרת. רשעי נגד פי יענה מעשי הכעורות. הוי כי כסתני כלימה ובושה ופני חפורות. מדת רחמיך קויתי לא תבזה לבות נשברות. שמץ חטאי אגיד בארבע וחמשה שורות. מעשי אתוודה באלפא ביתא סדורות. ורובם מלבי נשכחו ואינם זכורות. אף שגיאות מי יבין קלות וחמורות לפניך גלוי וידוע תוספות עוונות היתירות. בהרהור תשובה חרפתי על העבירות. כפר נא כלם כאחר הנגלות והנסתרות. רצה וידוי כקרבן המובא דמו הכפורות. כעליית עשן ענן הקטורות. זכור רחמיך לתקן קלקול שפע הצינורות. צרף וזקק ככסף מעשי שאינן טהורות. למענך פתח דלת לשבים לפניך במהירות: ירעדו המתנים ויזלו העינים. אשמתי בבורא. בטלתי תורה. גדפתי מורה. דנתי מסברא. הוריתי בקצרה. וקלקלתי השורה. זרעתי לברא. חשדתי בכשירה. טוטפתי נחסרה. יזמתי זרה. כעסתי מהרה. לשוני סוררה. מאסתי גערה. נכשלתי באיסורא. סדרי עבירה. עויתי מהרה. פרצתי גדירה. צדקתי עצורה. קלותי חמירא. רדפתי שררה. שחתי יתירה. תפילתי עקורה: שבעתי לשקרא. מעלתי בהרהורא. שבת הופרה. ובטלטול ועקירה. נואשתי בצרה. בגדתי בנטירה. כזבתי באמירה. רשעתי תדירה. כניתי לחבירא: אחרי שובי נחמתי. בושתי מאד ונכלמתי. גם על ירך ספקתי. דרכי אכשיר מעתה כל ימי היותי. העתר נא ה' לבקשתי. ולא אמות עד אגמור תשובתי. זכיני שאוכל לתקן עותותי. חשתי אנה אולך את חרפתי. טרם ארחץ מצואתי. יבא פתאם יום פקודתי. כאשר עדיין לא נטהרתי מחובתי. לך ה' הוחלתי. מעת אכוון לשוב בהתחלתי. נקב מחט שיעור פתיחתי. סוף תגמור עלי לרווחתי. ערך שער גדול לעזרתי. פן ואולי יעכבני חולשתי. צד נזק להגיע לשום אבר מגווייתי. קידוש צום ועינוי נפש הכינותי. רוחי נשבר בקרבי בצרתי. צעוק אצעק מר על אשמתי. תתקבל ברצון כאלו היה כנחל דמעתי: שלא אוכל להטיף בחימום כמירתי. מחמת קישוי לבבי בהווייתי. שגם הוא סיבה לחולשת ראייתי. ועתה הבט נא ליגוני ואנחתי. נפשי מלגאו ירבה בכייתי. בשביל הרהור חרטתי. כולי האי ואולי תהא יציאתי כביאתי. רימה ותולעה אחריתי. כובד משפטי יראתי. חופש ומנוחה לא מצאתי. זכרתי מאין באתי. קראתי הוי לי כי נבראתי. ובכן אבא לא המלך בתחינתי. אל תעלם אזניך לשועתי. מקוה ישראל ה' סייעני לטהרתי. צדק הוריני להנחותי: