חוות יאיר · חלק רל״ה סימן ט׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תמצית דברינו נראה דבכה"ג שאין ס"ת אחרת זולתה וכבר התחילו לקרות בה שגומרין וקורין כל הקרואים זכר לדבר התחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומר כבסי' נ"ה בא"ח וכבר הורה זקיני הגאון מהרל"פ שלא להוציא כלל ס"ת אחרת מפני נגיעה או חסרון אות ואף כי המנהג פשוט באשכנז כדברי מהר"י בי רב מ"מ באין ס"ת אחרת זולתה וכבר קראו בה ישלימו דנהי דדנינן לה רק כחומש מ"מ לא שייך בה טעמים דאין קורין בחומשין בכה"ג הן טעם דש"ס דידן משום כבוד הצבור או טעם הירושלמי דמגו דנפשין עגומה כי כל זה הוא לאסור תחלת הקריאה בה ולפי טעם ש"ס דידן הי' נראה אפי' לקרות בה לכתחלה באי אפשר להם לפי שעה בס"ת כשירה כמ"ש בהגה' מרדכי דפ"ק דגיטין גבי אין גוללין וכו' דמוטב שתדחה כבוד הצבור ולא תדחה תקנת חז"ל הביאו בש"ע בסי' קמ"ד ס"ג ה"נ דכוותי' רק דמ"מ יש לאסור מטעם ירושלמי גם לקרות לכתחלה באם הפסול בחומש ההוא יש לומר דגרע מקריאת חומשין דידהו מש"כ בנדון הנ"ל דכבר קראו בה לא נראה לחלק בכך.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.