חוות יאיר · חלק רל״א סימן ד׳

והשבתי באריכות ותמצית כתבי כי אף שמעשה הזה קצת זר ותמוה מ"מ הדין פשוט לא נפלא ולא רחוק ואינו צריך בשש. דודאי יפה עשה שלא ביקש הנער לירש את העשיר דק"ל נאמן אדם לומר אפי' על מי שהוא מוחזק הוא בנו שאינו בנו. ואין קריאת שם ועלייתו לתורה וחתימתו והכתיבה בכתובה ראיה כלל שכל מה שנעשה הי' ע"פ האם והיא אינה נאמנת עליו כמ"ש ריב"ש סי' רס"ה הובא בהג"ה ש"ע א"ה סי' כ"ב. ודאי דלא עדיף ממוחזק הנזכר בח"מ סי' רע"ט ס"ב. ואפי' ודאי בא אלי' ונתעברה אינו בדין שיירש אפי' העשיר שותק או אומר איני יודע אם ממני נתעברה דכשם דאפקרה נפשה לגבי דידי' ה"נ אפקרה לגבי אחרינא מש"כ באומר זה בני דנאמן אע"פ די"ל דא"א לדעת כי אם בתפוסי' כדק"ל גבי חליצה בא"ה סי' קנ"ו ס"ט.