חוות יאיר · חלק רכ״ד סימן מ״א

לא באתי להאריך בשיקלא וטריא בפלפולא בעלמא רק שני דברם הנוגעים בהלכה למעשה האחד במה שתמה הרב הגאון על הב"ח במ"ש שמעשר כספים אפילו מדרבנן ליתא וכתב שנעלם מהב"ח דברי תוס' ד"ט במס' תענית דמייתי ספרי דמרבינן מאת כל ריווח פרגמטי' ושאר רווחים לזה אני אומר אפשר יכול וקרוב להיות דאשתמיטתי' מדלא זכרו כלל ומ"מ אינו מוכרח כי אפשר דלא חש לו וכך עניית וקלישת דעתי נוטה כב"ח שהרי לא נזכר שום דבר בש"ס ממעשר כספים וארז"ל עשר תעשר בשתי מעשרות הכתוב מדבר וכו' ולמדו שגם מעשר בהמה אין מעשרין משנה על חבירת' ולא נזכר אותו מעשר שם בפרשה ולא אמרו א' במעשר כספים ואפי' את"ל דמ"מ מדרבנן הוא מ"מ קשה למה הרמב"ם שדבר כל מילי דאוריי' ודרבנן ותקנות וסוגי' ולא זכר זה בשום מקום וכן הסמ"ג ובגמ' דכתובות המבזבז אל יבזבז יותר מחומש ומיירי בצדקה ויליף לה מעשר אעשרנו לך ע"ש ד"נ וכתבוהו הרמב"ם והטור בהלכות צדקה לכן לא ילפי לי' מעשר תעשר וע"כ מפני דס"ל ההוא דספרי הוא אסמכת' בעלמא ודרוש וכמ"ש בירושלמי אין למדין הלכה לא מפי הלכה פי' משניות ולא מן התוס' ולא מן ההגדה כ"ש בדלא נזכר בש"ס כלל ובכה"ג כתבו הפוסקים סברא זו ולא סמכו על הירושלמי ע' בתשובה ק"ס ובמדרש ילקוט אמר לשון רמז לפרגמטוטין ומפרשי ימים וכו' אע"פ דמצינו לשון רמז גם במילי דאוריי' רמז לעדים זוממין ריש מכות רמז ליחוד במס' ע"ז דל"ו ע"ב רמז לטריפה שאינה חיה ר"פ א"ט וכהנה טובא ע' סמ"ק וזה ג"כ שלא כמו שלמד הגאון בפשוט' ממ"ש רמז שאינו מן התורה מ"מ ממ"ש לפרגמטוטין ומפרשי ימים ודאי מ"ש רמז לא ר"ל חיוב אפי' מדרבנן ואילו הי' מדרבנן לא היו ישראל קדושים מקילין בה עד שרק א' מעיר ושנים ממשפחה נזהרין בה.