חוות יאיר · חלק רכ״ד סימן ל״ח

ואני תמה שלא זכר אדם דרז"ל וזכרו רש"י על מאה שערים דיצחק אומר זה למעשרות היה ש"מ שנתן ע"פ האומד מ"מ היא גופא צ"ע וביאור אימת אמדוהו שהרי מדדו ומצאו מאה שערים. ובלה"נ מ"ש רש"י שם על בארץ ההיא תמוה דהמה רבותא שמצד שהארץ כחושה והשנה יבישה גם האומד סי' מעט ויש לישב כל זה בדוחק רק שהוא זרה הלאה ממבוקשינו פה ע"ל תחילת ההשמטות] שיותר צריך שילוו לו ויתנו לו בהקפה שיהיה הדור בלבושו. ועל השני פסקתי נגדו כי מלבד דטענתו השניה סותרת הראשונה כי אם כוונתו להיות הדור בלבושו מה לו להתבזות ג"כ נראה לדקדק מגמ' הנ"ל דלמנ"מ אמר הש"ס שם בסוף הבריי' אבל שכר עצמו אינו מעלה לו שכבר פסק לו שכר טרחו אלא ע"כ קמ"ל בכה"ג דאע"פ דעשה מלאכה עם הפועלים אינו נוטל כלום דמצי זה למימר כי על כן בחרתיך להיות שותפי באשר הכרתיך שאין אתה מתכבד בכה"ג רק כמ"ש טוב נקל' ועבד לו וגם זה ודאי גבי מעשר כספים וכל עניני משא ומתן אינו מנכה מש"כ שכר פועלים וכן מלבוש שהוא לצורך הדרך ודאי מנכה וכן בכל בכה"ג.