חוות יאיר · חלק רכ״ג סימן י״ג

ונ"ל לחדש דבר הלכה בדיני' אלו דאם אומר שמעון ללוי שמור לי פרתי בשכר ואני אשמור פרתך חנם דאפי' מתה פרת חנם שביד שמעון פטור משום שמירה בבעלים לא מבעי' לרמב"ם דק"ל דחשיב השואל במלאכת המשאיל בפרה ששאולה בידו לצורכו דמ"מ שכיח עליה ושימר אותה דכ"ש דהשומר אף בשכר מקרי במלאכת של בעל הפרה. אלא אפילו בדעת רש"י דס"ל הואיל דשואל כל מגמתו להנאת עצמו לא מקרי במלאכת המשאיל. מ"מ בשומר שכר אע"פ דמקבל שכר מ"מ תכלית ביאת הפרה לידו הוא כדי לשומרה הוי שפיר במלאכתו של בעל הפרה. וה"ה אם א"ל אשכור לך פרתי למלאכתך ואשמור פרתך חנם ומתה פרה שמורה חנם דפטור דמה שפרה ביד השני הוא לצורך המשכיר שמקבל שכר מקרי (לכן מה שמשגיח על הבהמה לשמרה ה"ל במלאכת המשכיר) מלאכתו דמשכיר והלא ק"ל דשוכר כש"ש דמי וכ"ש למ"ד כש"ח ודו"ק. מש"כ בא"ל שמור לי היום ואשמור לך למחר וכלהו בבי דהוו ש"ש. נ"ל לד"ה בשמור לי בשכר היום ואשמור לך בחנם מחר ונגנבה או נאבדה פרה דחנם דלא מקרי שכר מה שחבירו ישמור לו בשכר וזה פשוט.