ואפי' להרמב"ם דס"ל במקדש אשה סתם ונמצאו עליה וכו' צריכה גט מספק ומשמע ודאי אפי' לא כנס ולא בעל י"ל דוקא במומין ונדרים די"ל דלמא האי גברא לא קפיד דאלו קפיד התנה דדרך להתנות. מש"כ נתינ' נדן דנזכר בתנאים וכ"ע מקפידין ואנן סהדי דגם זה אדעתי' דהני קידש. ואפי' היה חסר מנדן רק שליש וכ"ש מחצה לא כנסה לחופ' ולא קידשה. ואכתי לא בעל דנימא דמני דלא להוי בעילתו בעילת זנות מחל על הכל והיה סברא דאפי' בעל לא אמרינן בכה"ג דמחל שהוא דבר זר ואינו בנמצא דנימא ביה דעלה על דעתו. ונראה דאם אח"כ קדשה אחר צריכה גט משני] שא"צ גט דודאי אדעתיה דהכי לא קדשה נפשה.
חוות יאיר · חלק רכ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.