חוות יאיר · חלק ר״כ סימן ד׳

וכן בהיפך מעשה שנודע לבחור שיש לכלתו מום והוא שעיניה סגורות מאד באופן שבאם תרצה לראות פני אדם או מה שכנגדה תוכרח לפתוח עיניה בכח ומ"מ אינם פתוחות לגמרי ואני ראיתי נער וב' אחיותיו א' נשואה וא' בתולה שהיו כך דאע"פ שלא מצינו זה מום בכהנים כי אין זה סכי שמש ולא עיניו קטנות כשל אווז מ"מ יצא החתן לחפשי חנם מב"ד דבין בני אדם הוא מום גדול ושינוי רב. ולעד"ן דבכה"ג נקרא מציצי עינא דבכתובות ד"ס ופירש"י פורחות ונעות ותמיד וצ"ע על ביאור מלת מציצא ונ"ל שהוא לשון מציץ מן החרכים והוא הבטה כל דהו בלי פתיחת עינים כראוי שהוא ראיה ממש [ונ"ל דאם נמצא באשה מום תתרנית הוא בהיפך דבכהנים לא הוי מום גם באשה לא זכרוהו כלל רז"ל ומ"מ הוי מום כמו בשאר חושים ואף ע"פ דזה בבעל אין סברא לי' דהוי מום מ"מ באשה דצריכה להתעסק בתבשילין ובטעימתן וע"י חסרון החוש לא תרגיש בסרחונן ועישונן וכל שמצד הסברא הוי חסרון ודאי למום יחשב כמו אלמת שג"כ לא מצינו הו במומי כהנים וראיה ממשתנת במטה ומנוגעת. עי' ש"ע סי' קי"ז והכי מוכח בגמ' דב"ב דקמ"ו סע"א מיהו לפי' ר"ת שם אין ראיה] והנלפענ"ד כתבתי: